שבת קכט:
Shabbos 129b (Shabbat 129b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →בְּדָבָר אַחֵר קָשֶׁה לְדָבָר אַחֵר
רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הַאי מַאן דְּעָבֵיד מִילְּתָא לִישְׁהֵי פּוּרְתָּא וַהֲדַר לֵיקוּם דְּאָמַר מָר חֲמִשָּׁה דְּבָרִים קְרוֹבִין לְמִיתָה יוֹתֵר מִן הַחַיִּים וְאֵלּוּ הֵן אָכַל וְעָמַד שָׁתָה וְעָמַד יָשֵׁן וְעָמַד הִקִּיז דָּם וְעָמַד שִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ וְעָמַד
אָמַר שְׁמוּאֵל פּוּרְסָא דִדְמָא כֹּל תְּלָתִין יוֹמִין וּבֵין הַפְּרָקִים יְמַעֵט וּבֵין הַפְּרָקִים יַחְזוֹר וִימַעֵט וְאָמַר שְׁמוּאֵל פּוּרְסָא דִדְמָא חַד בְּשַׁבְּתָא אַרְבָּעָה וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא אֲבָל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי לָא דְּאָמַר מָר מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת יַקִּיז דָּם בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה שָׁוִין כְּאֶחָד בִּתְלָתָא בְּשַׁבְּתָא מַאי טַעְמָא לָא מִשּׁוּם דְּקָיְימָא לֵיהּ מַאְדִּים בְּזָוֵוי מַעֲלֵי שַׁבְּתָא נָמֵי קָיְימָא בְּזָוֵוי כֵּיוָן דְּדָשׁוּ בֵּיהּ רַבִּים שׁוֹמֵר פְּתָאִים ה'
אָמַר שְׁמוּאֵל אַרְבַּע דְּהוּא אַרְבַּע אַרְבַּע דְּהוּא אַרְבֵּיסַר אַרְבַּע דְּהוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה אַרְבַּע דְּלֵיכָּא אַרְבַּע בָּתְרֵיהּ סַכַּנְתָּא רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְשֵׁנִי לוֹ חוּלְשָׁא שְׁלִישִׁי לוֹ סַכָּנָה מַעֲלֵי יוֹמָא טָבָא חוּלְשָׁא מַעֲלֵי יוֹמָא דַעֲצַרְתָּא סַכַּנְתָּא וּגְזַרוּ רַבָּנַן אַכּוּלְּהוּ מַעֲלֵי יוֹמָא טָבָא מִשּׁוּם יוֹמָא (טָבָא) דַעֲצַרְתָּא דְּנָפֵיק בֵּיהּ זִיקָא וּשְׁמֵיהּ טָבוֹחַ דְּאִי לָא קַבִּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה הֲוָה טָבַח לְהוּ לְבִשְׂרַיְיהוּ וְלִדְמַיְיהוּ
אָמַר שְׁמוּאֵל אָכַל חִטָּה וְהִקִּיז דָּם לֹא הִקִּיז אֶלָּא לְאוֹתָהּ חִטָּה וְהָנֵי מִילֵּי לִרְפוּאָה אֲבָל אַקּוֹלֵי מֵיקֵיל
הַמַּקִּיז דָּם שְׁתִיָּיה לְאַלְתַּר אֲכִילָה עַד חֲצִי מִיל אִיבַּעְיָא לְהוּ שְׁתִיָּיה לְאַלְתַּר מְעַלֵּי אֲבָל בָּתַר הָכִי קָשֵׁי אוֹ דִילְמָא לָא קָשֵׁי וְלָא מְעַלֵּי תֵּיקוּ אִיבַּעְיָא לְהוּ אֲכִילָה עַד חֲצִי מִיל הוּא דְּקָמְעַלֵּי הָא בָּתַר הָכִי וּמִקַּמֵּי הָכִי קָשֵׁי אוֹ דִילְמָא לָא קָשֵׁי וְלָא מְעַלֵּי תֵּיקוּ
מַכְרִיז רַב מֵאָה קַרֵי בְּזוּזָא מֵאָה רֵישֵׁי בְּזוּזָא מֵאָה שְׂפָמֵי וְלָא כְלוּם אָמַר רַב יוֹסֵף כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב הוּנָא יוֹמָא דִּמְפַגְּרִי בֵּיהּ רַבָּנַן אָמְרִי הָאִידָּנָא יוֹמָא דִשְׂפָמֵי הוּא וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמְרִי
וְקוֹשְׁרִין הַטַּבּוּר תָּנוּ רַבָּנַן קוֹשְׁרִין הַטַּבּוּר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף חוֹתְכִין וְטוֹמְנִין הַשִּׁלְיָא כְּדֵי שֶׁיֵּחַם הַוָּלָד אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹת מְלָכִים טוֹמְנוֹת בִּסְפָלִים שֶׁל שֶׁמֶן בְּנוֹת עֲשִׁירִים בִּסְפוֹגִים שֶׁל צֶמֶר בְּנוֹת עֲנִיִּים בְּמוֹכִין אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יוֹסֵי בְּטַבּוּר שֶׁל שְׁנֵי תִינוֹקוֹת שֶׁחוֹתְכִין מַאי טַעְמָא דִּמְנַתְּחִי אַהֲדָדֵי
וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב כׇּל הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת תּוֹכָחָה עוֹשִׂין לְחַיָּה בְּשַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כׇרַּת שׇׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהׇמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהׇחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת מִכָּאן שֶׁמְיַילְּדִים אֶת הַוָּלָד בְּשַׁבָּת לֹא כׇרַּת שׇׁרֵּךְ מִכָּאן שֶׁחוֹתְכִין הַטַּבּוּר בְּשַׁבָּת וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי מִכָּאן שֶׁרוֹחֲצִין הַוָּלָד בְּשַׁבָּת וְהׇמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ מִכָּאן שֶׁמּוֹלְחִין הַוָּלָד בְּשַׁבָּת וְהׇחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ מִכָּאן שֶׁמְּלַפְּפִין הַוָּלָד בְּשַׁבָּת
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
בדבר אחר - חזיר:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
מי שיש לו זכות אבות - וקודם תקנת עזרא אע"פ שהיו דנין בכל יום שהיו צריכים לא היו קובעים לישב בכל יום:
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
מאה קרי בזוזא. כך גריס רש"י ז"ל. ויש מקשים מאי שייך הכא, ומה צורך בדבר זה. ושמא מפני שדבר בענין הקזה אייתי הא, לומר שאין בו תועלת באכילתו. אבל הגאונים ז"ל וכן בערוך (ערך פגר) גרסי מאה קרני בזוזא. ופירש ר"ח: קרני כמו קרנא דאומנא לקמן (שבת קנד, ב), ופירוש מנהג…
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
דְּנָפֵק בֵּיהּ זִיקָא וּשְׁמֵיהּ 'טִבּוּחַ'. נמצא כיון שקבלו התורה ביטלו את זִיקָא דשמיה 'טִבּוּחַ'. ונראה לי בס"ד התורה נקראת טוֹב, וגם יש בה ח' דרגין כשר ופסול טמא וטהור חייב וזכאי אסור ומותר, הרי י בה ח' פעמים טוֹב שכל חלק משמנה דרגין הנז' נקרא טוֹב, וזהו…
- בניהו על שבת Benayahu on Shabbos
חֲמִשָּׁה דְּבָרִים קְרוֹבִים לְמִיתָה יוֹתֵר מִן הַחַיִּים וְאֵלּוּ הֵן: אָכַל וְעָמַד, שָׁתָה וְעָמַד, יָשַׁן וְעָמַד, וְהִקִּיז דָּם וְעָמַד, שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ וְעָמַד. פירוש קפץ לעמוד במהירות קודם שנחה הלגימה ונתיישבה בחדרי בטנו. וכן בשתיה, וכן בשינה שקפץ…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
בתלתא בשבתא מ"ט לא משום דקיימא ליה מאדים בזיווי כו'. עיין בחידושי הלכות:
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
בפרש"י בד"ה דקיימי מאדים כו' ושל שלישי בשבת מאדים נמצא מאדים כו' בשעה שמינית ביום והוא זוגות כו' עכ"ל. ובערוך בערך זוו פי' יום ג' יבא מאדים ב' פעמים בזווי בשעה ח' ובשעה כ"ב משום הכי חיישינן כו' זהו פר"ח עכ"ל. ור"ל דכיון דההקזה אינו אלא ביום מתחיל הסכנה מתחלת…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
תוס' בד"ה מאה רישי כו' ראשי בני אדם שהיה מנהג קצוב כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על שבת Gilyon HaShas on Shabbos
גמרא כיון דדשו ביה רבים שומר פתאים. עיין תה"ד סי' רי"א:
- הגהות יעב"ץ על שבת Haggahot Ya'avetz on Shabbos
גמ' פורסא דדמא כל תלתין יומין. נ"ב צ"ב מאיזה זמן מתחיל ומפירש"י נראה קצת דמבן עשרים (לרדוף) קחשיב. וכל עשרים שנה עומד הכח בערך אחד. ואין כך דעת הרופאים. אף אין טבע מקומות הללו דומה לשל מקומותם של חכמי הגמרא. לכד שאין דמיון לטבען של כני אדם עכשיו עם הקדמונים:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
ברש"י ד"ה דקיימא ליה מאדים וכו' משמש בו בשעות זוגות וכו' ר"ל בשעה שמינית וששית דהיינו זוגות ארבע פעמים ב' ג' פעמים ב':
- רבינו חננאל על מסכת שבת Rabbeinu Chananel on Shabbos
פי' זוזא מכא. זוז מעוך שנמעך מטבע הצורה ונראה כאסימון.