שבת קטו.
Shabbos 115a (Shabbat 115a) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →מוּתָּר בִּקְנִיבַת יָרָק (וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן יוֹם כִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחוֹל) מְפַצְּעִין בֶּאֱגוֹזִים וּמְפַרְכְּסִין בְּרִימּוֹנִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה מִפְּנֵי עׇגְמַת נֶפֶשׁ דְּבֵי רַב יְהוּדָה מְקַנְּבִי כְּרָבָא דְּבֵי רַבָּה גָּרְדִי קָארֵי כֵּיוָן דַּחֲזָא דַּהֲווֹ קָא מְחָרְפִי אֲמַר לְהוּ אֲתַאי אִיגַּרְתָּא מִמַּעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּאֲסִיר
מַתְנִי' כׇּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכׇל לָשׁוֹן טְעוּנִים גְּנִיזָה וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶם מִפְּנֵי בִּיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ
גְּמָ' אִיתְּמַר הָיוּ כְּתוּבִים תַּרְגּוּם אוֹ בְּכׇל לָשׁוֹן רַב הוּנָא אָמַר אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה וְרַב חִסְדָּא אָמַר מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמַצִּילִין כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן רַב הוּנָא אָמַר אֵין מַצִּילִין דְּהָא לֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן רַב חִסְדָּא אָמַר מַצִּילִין מִשּׁוּם בִּזְיוֹן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ תְּנַן כׇּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן בֵּין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכׇל לָשׁוֹן מַאי לָאו שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן נְבִיאִים וְשֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן כְּתוּבִים אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכׇל לָשׁוֹן דְּלֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן וְקָתָנֵי מַצִּילִין וּתְיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא אָמַר לְךָ רַב הוּנָא וְתִסְבְּרָא אֵימָא סֵיפָא טְעוּנִין גְּנִיזָה הַשְׁתָּא אַצּוֹלֵי מַצִּילִּינַן גְּנִיזָה מִיבְּעֵי אֶלָּא רַב הוּנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרַב חִסְדָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ רַב הוּנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם נְבִיאִים וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶם כְּתוּבִים בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁכְּתוּבִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֲבָל בְּכׇל לָשׁוֹן אֵין מַצִּילִין וַאֲפִילּוּ הָכִי גְּנִיזָה בָּעוּ רַב חִסְדָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן נְבִיאִים וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן כְּתוּבִים אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכׇל לָשׁוֹן נָמֵי מַצִּילִין וְהָכִי קָאָמַר וּמְקָק שֶׁלָּהֶן טְעוּנִין גְּנִיזָה
מֵיתִיבִי הָיוּ כְּתוּבִים תַּרְגּוּם וְכׇל לָשׁוֹן מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא אָמַר לְךָ רַב הוּנָא הַאי תַּנָּא סָבַר נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן
תָּא שְׁמַע הָיוּ כְּתוּבִין גִּיפְטִית מָדִית עִיבְרִית עֵילָמִית יְווֹנִית אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא אָמַר לְךָ רַב הוּנָא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא הָיוּ כְּתוּבִין תַּרְגּוּם וּבְכָל לָשׁוֹן מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְּאַבָּא חֲלַפְתָּא שֶׁהָלַךְ אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי לִטְבֶרְיָא וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹחָנָן הַנָּזוּף וּבְיָדוֹ סֵפֶר אִיּוֹב תַּרְגּוּם וְהוּא קוֹרֵא בּוֹ אָמַר לוֹ זָכוּר אֲנִי בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אֲבִי אָבִיךָ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו סֵפֶר אִיּוֹב תַּרְגּוּם וְאָמַר לַבַּנַּאי שַׁקְּעֵהוּ תַּחַת הַנִּדְבָּךְ אַף הוּא צִוָּה עָלָיו וּגְנָזוֹ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עֲרֵיבָה שֶׁל טִיט כָּפוּ עָלָיו אָמַר רַבִּי שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר חֲדָא וְכִי טִיט בְּהַר הַבַּיִת מִנַּיִן וְעוֹד וְכִי מוּתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד אֶלָּא מַנִּיחָן בִּמְקוֹם הַתּוּרְפָּה וְהֵן מַרְקִיבִין מֵאֲלֵיהֶן מַאן תַּנָּאֵי
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
מותר בקניבת ירק - דשבות לאו איסורא דאורייתא הוא אלא דרבנן והכא משום עגמת נפש שמתקן ואינו אוכל והרי קרוב לעינוי שרי ודווקא מן המנחה ולמעלה שהוא שואף ומצפה לעת אכילה ואיכא עגמת נפש טפי:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
מתני' כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה כו' - אומר ר"ת דכולא האי פירקא איירי כשנפלה דליקה באותו בית או באותו חצר דכיון שהאש שם ודאי בהול הוא ואי שרית ליה אתי לכבויי כדמפרש בגמרא אבל נפלה דליקה בבית אחר מותר להציל הכל:
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
מתני': כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה. פירוש: אבל לא דבר אחר, וכתבו בתוס' בשם ר"ת ז"ל דדוקא בחצר שנפלה שם הדליקה, דאיכא למיגזר דלמא אתי לכבויי, אבל בחצר אחרת מותר להציל כל דבר דליכא למיחש לכבויי.
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
אָתָא אִיגַרְתָּא מִמַּעֲרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָסִיר. נראה לי דלא שיקר חס וחלילה, דלא אמר לו על קניבת ירק אלא בסתם, וכיון על אגרת אחרת שבאה להם לאסור בדבר אחר.
- בניהו על שבת Benayahu on Shabbos
מְפַצְּעִין בֶּאֱגוֹזִים וּמְפַרְכְּסִים בְּרִמּוֹנִים. נראה לי בס"ד, נקיט תרי מינים אלו, לרמוז בהם על קדושת היום שמועלת לשבר כוחות הקליפה הנעשים מן העונות. כי אֱגוֹז גימטריא 'חט' [17] כמו שנאמר מור"ם ז"ל בהגה"ה (או"ח ס"י תקפ"ג ס"ב) בהלכות ראש השנה. וגם מועלת…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת שבת Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Shabbos
גמרא, אמר ר' יוסי מעשה באבא חלפתא. וכתב רש"י ז"ל, אבא של ר"י חלפתא שמו. קשה לי איך הזכיר ר"י את אביו בשמו, הא אמרינן בקידושין, דלא יזכיר אביו בשמו, לא בחייו, ולא במותו. ובני הבן יקיר לי קיר לבבי, רבי שלמה ני' תירץ לי עפ"י דברי רש"י פ' חלק (דף ק' ע"א ד"ה…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
מפצעין באגוזים ומפרכסין ברמונים מן המנחה ולמעלה. טעמא דמלתא לפי שהוא שעה שבני אדם מתקנין מאכלן לערב אבל מקמי הכי נראה כמתקן לצורך היום ודילמא אתי למיכל ועוד טעם אחרת שמעתי דמן המנחה ולמעלה כיון שעבר רובו של יום אין נפשו של אדם מתאוה לו לאכול כ"כ משום דהו"ל…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
פירש"י בד"ה טעונין כו' ורבותי פירשו דהאי בכל לשון דקאמר אכתובים קאי ולא אנביאים כו' עכ"ל. ק"ק לפי' זה מאי פריך לקמן מהך דהיו כתובין תרגום וכל לשון מצילין כו' אימא דאנביאים קאי דלכ"ע ניתן לכתוב ולקרות ודו"ק:
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
גמ' מותר בקניבת ירק וכן מפציעין כו' כצ"ל והשאר נמחק:
- גליון הש"ס על שבת Gilyon HaShas on Shabbos
תוס' ד"ה לא ניתנו. כדמתרגם ר"י. עיין בב"ק דף ג ע"ב בתוס' ד"ה כדמתרגם:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
ברש"י ד"ה רבן גמליאל אבי אביך הוא רבן גמליאל הזקן ואותו רבן גמליאל שהיה בדורו וכו' כצ"ל:
- פתח עינים על שבת Petach Einayim on Shabbos
תוס' ד"ה לא נתנו לקרות בהן. מ"ש דהא שרי למימר בע"פ תרגום וכו' עמ"ש בעניותי בקונטרס שיורי ברכה על סי' מ"ט בס"ד:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.