שבת קט.
Shabbos 109a (Shabbat 109a) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →לַגִּיגִית תִּיקָּצֵץ יָד מְסַמָּא יָד מַחְרֶשֶׁת יָד מַעֲלָה פּוֹלִיפּוּס תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בַּת חוֹרִין הִיא זוֹ וּמַקְפֶּדֶת עַד שֶׁיִּרְחוֹץ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִים תַּנְיָא נָמֵי הָכִי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִם
וְאָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל עָלִין אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רְפוּאָה אָמַר רַב יוֹסֵף כּוּסְבַּרְתָּא אֵין בָּהּ מִשּׁוּם רְפוּאָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת כְּשׁוּת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רְפוּאָה אָמַר רַב יוֹסֵף כּוּסְבַּרְתָּא אֲפִילּוּ לְדִידִי קַשְׁיָא לִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת גַּרְגִּירָא אֲפִילּוּ לְדִידִי מְעַלֵּי [לִי]
וְאָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל כׇּל מִינֵי כְּשׁוּת שְׁרוּ לְבַר מִטָּרוֹזָא
אָמַר רַב חִסְדָּא שִׁירְקָא טַוְיָא שְׁרֵי פִּיעְפּוּעֵי בֵיעֵי אָסוּר דְּבֵיתְהוּ דִּזְעֵירִי עֲבַדָא לֵיהּ לְחִיָּיא בַּר אָשֵׁי וְלָא אֲכַל אֲמַרָה לֵיהּ לְרַבָּךְ עֲבַדִי לֵיהּ וַאֲכַל וְאַתְּ לָא אָכְלַתְּ זְעֵירִי לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר זְעֵירִי נוֹתֵן אָדָם יַיִן צָלוּל וּמַיִם צְלוּלִין לְתוֹךְ הַמְשַׁמֶּרֶת בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אַלְמָא כֵּיוָן דְּמִשְׁתְּתֵי הָכִי לָאו מִידֵּי קָעָבֵיד הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּמִיתְּכִיל הָכִי לָאו מִידֵּי קָעָבֵיד
וְאָמַר מָר עוּקְבָא מִי שֶׁנִּגְּפָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ צוֹמְתָהּ בְּיַיִן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִיבַּעְיָא לְהוּ חַלָּא מַאי אָמַר רַב הִלֵּל לְרַב אָשֵׁי כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב כָּהֲנָא אָמְרִי חַלָּא לָא אָמַר רָבָא וְהָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא כֵּיוָן דִּמְפַנְּקִי אֲפִילּוּ חַמְרָא נָמֵי מַסֵּי לְהוּ רָבִינָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב אָשֵׁי חַזְיֵיהּ דִּדְרִיכָא לֵיהּ חֲמָרָא אַגַּבָּא דְכַרְעֵיהּ וְיָתֵיב קָא צָמֵית לֵיהּ בְּחַלָּא אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב הִילֵּל חַלָּא לָא אֲמַר לֵיהּ גַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל שָׁאנֵי אִיכָּא דְאָמְרִי חַזְיֵיהּ דְּקָא צָמֵית לֵיהּ בְּחַמְרָא אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רָבָא הָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא כֵּיוָן דִּמְפַנְּקִי אֲפִילּוּ חַמְרָא נָמֵי מַסֵּי לְהוּ וּמָר נָמֵי הָא מְפַנַּק אֲמַר לֵיהּ גַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל שָׁאנֵי דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה אָמַר רַב גַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל הֲרֵי הֵן כְּמַכָּה שֶׁל חָלָל וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת
תָּנוּ רַבָּנַן רוֹחֲצִים בְּמֵי גְרָר בְּמֵי חַמָּתָן בְּמֵי עַסְיָא וּבְמֵי טְבֶרְיָא אֲבָל לֹא בַּיָּם הַגָּדוֹל וְלֹא בְּמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְּיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם וּרְמִינְהוּ רוֹחֲצִים בְּמֵי טְבֶרְיָא וּבַיָּם הַגָּדוֹל אֲבָל לֹא בְּמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְּיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם קַשְׁיָא יָם הַגָּדוֹל אַיָּם הַגָּדוֹל אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי מֵאִיר הָא רַבִּי יְהוּדָה דִּתְנַן כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה שֶׁנֶּאֱמַר וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יָם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה וְלֹא נֶאֱמַר יַמִּים אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין וּפְסוּלִים לְזָבִים וְלִמְצוֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
לגיגית - שמטילין בה שכר:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
עלין אין בהם משום רפואה - פי' בקונטרס דבאכילה מיירי ואין נראה לר"י אלא איירי להשים על העין דבהכי איירי כולה סוגיא ועוד אי באכילה מיירי היכי אסר רב ששת גרגירא כיון דמאכל בריאין הוא והתנן כל האוכלים אוכל אדם לרפואה:
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
עלין אין בהן משום רפואה. פירש רש"י ז"ל: באכילתן. ואינו מחוור דדבר למד מענינו הוא וכולה שמעתא ברפואת העין מיירי, ועוד דאם כן כי קאמר רב ששת גרגירא אפילו לדידי מעלי לי, למיסר אכילתה, ואי אמרת אכילה דהא תנן (בעמוד ב) כל האוכלין אוכל אדם לרפואה, וגרגירא מיכל אכלי…
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
יָד לְגִיגִית תִּקָּצֵץ. פירש רש"י 'שמטלין בה שכר' וקשא הוה ליה למימר 'יָד לְשֵׁכָר'? אך נראה לי בס"ד, גִיגִית זו ששורין בתוכה תמרים או צמוקין במים עד שיהיו ראוין למשוך מהם השכר על ידי בישול באש, וידוע שבזמן שהם שרוים במים בתוך הגיגית צריך שיהפכו אותם בידים…
- בניהו על שבת Benayahu on Shabbos
בַּת חוֹרִין הִיא זוֹ. נראה לי בס"ד, חוֹרִין לשון חור רוצה לומר שוכנת ושורה בין האצבעות שהם חוֹרִין של הידים. ומה שאמר מַקְפֶּדֶת עַד שֶׁיִּרְחֹץ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים פירוש כי עיקר משכנה בין סוף האצבעות, בין פרקים התחתונים של האצבעות, וברחיצה הראשונה…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
עלין אין בהן משום רפואה. פר"ח ז"ל אם נתן עלין של ירק וכיוצא בהן בעין לצנן מותר והטעם שנראה כמיקר ויותר הוא נכון מדברי רש"י ז"ל שפי' לאכילה ומאי קמ"ל מתני' הוא כל האוכלין אדם אוכל ועוד דמשמע מדאמר רב ששת גרגירא אפי' לדידי מעלי ליה שאסור לאכלו בשבת ואמאי והתנן…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
בת חורין היא זו כו'. פי' בערוך יש לה כבוד ברוחות כבי חורין בבני אדם ע"ש:
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
תוס' בד"ה לדידי אפילו כו' ויכול להיות שמהנה אותו כו' עכ"ל. דאי לאו דמהנה אותו בשום ענין לא היו אוכלין אותו כיון דמזקת אותו אלא משום דמהנה אותו בשום דבר מזה יבואו לטעות וסבורין שיש בו רפואה וק"ל:
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
רש"י בד"ה יד לפה או לחוטם הס"ד:
- גליון הש"ס על שבת Gilyon HaShas on Shabbos
רש"י ד"ה אפי' לדידי דמאור עינים. ע' בכתנות אור להגאון בעל פמ"א פ' נח:
- הגהות יעב"ץ על שבת Haggahot Ya'avetz on Shabbos
גמ' כל מיני כשות. נ"ב בערוך גרס קישות לפי' הוא מין זרע כשל קשואין:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
ברש"י ד"ה לגיגית וכו' תקצץ דלא תגע קודם וכו' כצ"ל:
…and 5 more meforshim, listed on the sefer page.