ריטב"א על פסחים לז

אמר רבא מאי טעמא דר' יוחנן (נ"ל דצ"ל ר' יהודא, המעתיק) וכו' ולענין פסק כתב רבי' אלפסי ז"ל דאיכא מאן דפסק כר' יהודה שאין לחם אלא האפוי בתנור בלבד והוא ז"ל דחה סברא זו. וכתב הרי"ט ז"ל דיפה דחאה ואנן קי"לן כרבנן ור' יוחנן ור"ל איפליגו אליבא דרבנן ואילו בשהרתיח ולבסוף הדביק כ"ע לא פליגי שהוא לחם לכל דבר כדאיתא לעיל כי פליגי כשהדביק ולבסוף הרתיח ר' יוחנן מחייב וריש לקיש פוטר. ואיכא מרבוותא מאן דפסק כר' יוחנן וכן פסק רבי' אלפסי ז"ל ואיכא מאן דפסק כר' יהודא. והרמב"ן ז"ל הכריע כדברי רבי' אלפסי ז"ל דפסק כר' יוחנן. והרי"ט ז"ל כתב ז"ל לפי ע"ד אין לנו הכרע גמור בפסק זה אלא מספקא מילתא כדכתב הר' אפרים ז"ל תלמידו של רבי' אלפסי ז"ל ולענין חלה נקטינן לחומרא וחייבים בחלה ולענין מצה אינו יוצא בה ולענין ברכה נמי לא מברכינן אלא מיני מזונות ולבסוף מעין ג'. והמחוור שיאכל עמהם כזית לחם כדי שיברך ג' ברכות דפטור ממעשה אילפס זה: [הא דתנן הא]: (לא ידעתי המשך אלו התיבות:)