ריטב"א על נדרים טו.

אמרינן בגמרא א"ר יוחנן שבועה שלא יישן ג' ימים מכין אותו ויישן לאלתר. פירוש מכין אותו לאלתר משום שבועת שוא דמילתא דלאו בידיה ולא אפשר היא וכל מי שנשבע שבועה שא"א להתקיים הויא שבועת שוא הילכך לוקה לאלתר משום שבועת שוא ויישן לכשירצה וליכא משום בל יחל דשבועת ביטוי דלא חיילא שבועה עליה ודכוותה דהאי לישנא איכא בפרק אלו מציאות (ז) כדכתיבנא התם:

ושבועת שוא הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא שבועת שוא נאמרת על ג' עניינים. האחד מי שנשבע לשנות את הידוע לג' בני אדם וכדתנן במסכת שבועות [דף כט.] איזו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע אמר על עמוד של אבן שהוא של זהב ועל האשה שהוא איש ואמרינן עלה בגמ' [שם] אמר עולא והוא שניכר לשלשה בני אדם ואמרינן בירושל' [שבועות פ"ג ה"ח] דה"ה מי שנשבע על האמת בדבר הידוע לג' בני אדם דהוי שבועת שוא ולוקה עליו דאמרינן התם אהן דאשתבע על תרין דאינון תרין לוקה משום שבועת שוא וכן אמר שם והאי מה דחמי מטרא דאזיל ואתי ואמר קירי (ח) פלי ברכסון לוקה משום שבועת שוא מיהו לא קתני במתניתין נשבע על האמת הידוע אלא נשבע לשנות את הידוע לאשמועינן רבותא דאפי' בהא שהוציא שבועה מפיו לשקר לא לקי משום שבועת ביטוי אלא משום שבועת שוא דאידך פשיטא דשבועת שוא היא והענין השני מי שנשבע על דבר שאי אפשר שנשבע שראה גמל פורח באויר או נחש כקורת בית הבד טרוף כדאיתא התם ובכלל זה הנשבע על דבר שאי אפשר לקיימו מפני שאינו יכול לעמוד בו שנשבע שלא יאכל מכל פירות שבעולם שמנה ימים או נשבע שלא יישן ג' ימים וכיוצא באלו. והענין הג' כל מי שנשבע שבועה שאינה חלה כגון שנשבע לבטל את המצות הן לבטל מצות עשה בפרט הן לבטל לא תעשה אפילו בכולל וכן האומר שבועה שלא אוכל ככר זה שבועה שלא אוכלנה שאין השניה חלה עליו וכן הנשבע שלא יאכל נבלה וכיוצא בהמדברים האסורים דלא חיילא עליה שבועה מפני שכבר הוא נשבע ועומד לוקה משום שבועת שוא והיינו דתנן התם [שבועות כט.] גבי שבועת שוא אמר לעדים בואו והעידוני אמרו לו שבועה שלא נעידך פי' מפני שנשבעו לבטל מצות עשה של תורה שהוא חייב לו כיון שיודע לו עדות: