חדושי הר"י מיגאש על שבועות ד.
Ri Migash on Shevuos 4a (Ri Migash on Shevuot 4a) · חדושי הר"י מיגאש על שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →הא דאמרינן יציאות שבת מאי מלקות איכא לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין הוא ואין לוקין עליו ואוקימנא כרבי ישמעאל דאמר לוקין לא מתוקמא אלא היכא דאתרו ביה למלקות ולא אתרו ביה לקטלא אבל אי אתרו ביה לקטלא כיון דמחייב קטלא לא מלקי ליה דאין אדם לוקה ומת והכי אוקימנא במס' מכות בפרק אלו הן הלוקין דף י"ג ע"ב דאמרינן התם בדאתרו ביה לקטלא דכולי עלמא לא פליגי דלא לקי דהא אין אדם לוקה ומת כי פליגי היכא דלא אתרו ביה לקטלא ואתרו ביה למלקות דרבי ישמעאל סבר לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין לוקין עליו ור"ע סבר אין לוקין.
הא דתני' מנין שאין הכתוב מדבר אלא על שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בנתיים תלמוד לומר ונעלם ואיכא מאן דפריש בדרך אם אינו ענין כלומר ונעלם ונעלם אם אינו ענין נעלם להעלמה דהא בחד מינייהו סגי לן תנהו ענין לידיעה דהוינן ליה שתי ידיעות והעלמה אחת בנתים ולפי שאי אפשר לומר ששתי ידיעות הללו זו אחר זו הן דאם כן ידיעה אריכתא היא אלא ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלמה בנתים כדי לחלק ההעלמה בין ידיעה לידיעה להיות שתי ידיעות ואם תאמר ומאי דוחקיה דתנא לאפוקי לקרא מפשטי' ודלמא שתי העלמות וידיעה אחת ניהו כפשטי' דקרא הא ליכא למימר דאי סלקא דעתיך שתי העלמות בעי' וידיעה בנתים היכי מייתי ליה קרבן והא אכתי לא אתידע ליה דהא אמרת דהעלמה בתר ידיעה בעינן אלא ודאי כיון דלא אפשר דמייתי קרבן אלא עד דמתידע ליה מכלל דהאי ידיעה בסוף ניהו וכיון שכן אם נאמר דהאי ונעלם ונעלם שתי העלמות הן כמשמען העלמה אחת אריכתא היא דהא ליכא ידיעה דמחלקת בנתיים אלא על כרחך האי ונעלם ונעלם תרי זמני חד מינייהו הויא ידיעה וחד מינייהו הויא העלמה דהויא לה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בנתים והיינו דאצטריך תנא לאפוקי לקרא מפשטיה.
ויש לפרשו שלא על דרך אם אינו ענין אלא הכי ונעלם והוא ידע ונעלם כלומר ונעלם והוא ידע הרי העלמה קודם הידיעה והוא ידע ונעלם הוי ידיעה קודם העלמה שנמצאת ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בנתים שכיון שאי אפשר לו שיביא קרבן אלא עד שיודע לו כמו שביארנו למעלה וממילא שמעת דהאי והוא ידע דכתב רחמנא בסוף כמשמעו והאי ונעלם דכתב רחמנא קודם והוא ידע היינו העלמה שבה אבל זה שאכל את הקדש ונכנס אל המקדש שהיה קודם הידיעה שמביא בה קרבן ואם כן למה כתב רחמנא לבסוף ונעלם לאחר והוא ידע אלא כדי להקדים ידיעה להעלמה כתבו להודיע שיש קודם העלמה זו ידיעה שנמצאת ידיעה בתחלה וידיעה בסופה והעלם בנתים ושני פירושין הללו נכונין הן.
הא דתנן יציאות השבת שתים שהן ארבע ואמרינן עלה שתים שהן ארבע וכו'.