חדושי הר"י מיגאש על שבועות ה:

תנן התם מראות נגעים שנים שהם ארבעה בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל שאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה ואמרינן מאן תנא מראות נגעים שנים שהם ארבעה פי' דאלמא סיד ההיכל תולדה דבהרת היא אמר רב חנינא הא דלא כרבי עקיבא דאי כרבי עקיבא כיון דשמעינן ליה דאמר זו למעלה מזו הן במראה פי' קרום ביצה למטה מכולן למעלה ממנה מראה סיד ההיכל למעלה ממנו שאת למעלה ממנה בהרת אם תאמר דס"ל דסיד ההיכל תולדה דבהרת היא אם כן טיהרת סיד ההיכל מלצרף אותו בהדי אחרת לכגריס שהוא שיעור נגעים ואנן תנינן בספרא שאלו את רבי עקיבא מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהם ארבעה וכו' עד לומר שמצטרפין זה עם זה דבהדי מאי ליצרפיה בהדי בהרת איכא שאת דעדיפא מינה פי' וחולקת בינה לבין הבהרת ליצרפיה בהדי שאת לאו בר מינה הוא דהא אמרת דתולדה דבהרת היא אלא לאו שמע מינה מדקאמר זו למעלה מזו הן במראה שהן קרום ביצה ולמעלה ממנה בהרת וקאמר נמי דהן מצטרפין זה עם זה מכלל דלא סבירא ליה דשנים שהם ארבעה דשמעת מינה דסיד ההיכל תולדה דבהרת היא אלא לעולם סיד ההיכל וקרום ביצה תרווייהו תולדה דשאת נינהו ובהרת לית ליה תולדה דכי רבי רחמנא טפילה לשאת הוא דרבי דכתיב לשאת ולספחת ולבהרת אבל לבהרת לא רבי טפילה דהא לבתר בהרת לא כתב רחמנא טפילה וכיון דתרווייהו תולדה נינהו אשתכח דתרווייהו מצטרפי בהדי הדדי דהא חד מינא נינהו וסמיכי נמי גבי הדדי דהא ליכא אחרינא דמפריש בינייהו מצטרפי נמי גבי שאת משום דתולדות דילה נינהו ובהרת נמי מצטרפא לבהדי שאת דהא ליכא דעדיפא מינה דשאת לאצטרופי בהדי בהרת דהא ליכא אחר' דמפרש בינייהו.

ואקשינן אי הכי קרום ביצה נמי וכו' כלומר אדקשיא לך סיד ההיכל תקשי לך נמי קרום ביצה דכיון דס"ל דזו למעלה מזו הן אי סלקא דעתיך דסיד ההיכל תולדה דבהרת היא קרום ביצה בהדי מאי לצרפיה אי בהדי שאת דהיא אב דיליה איכא סיד ההיכל דעדיפא מיניה אי בהדי שאת סיד ההיכל לאו בר מינה הוא. ומהדרינן בשלמא בלא סיד ההיכל קרום ביצה לא קשי' לשאת ולספחת אמר רחמנא טפילה רבי רחמנא לה אע"ג דמינח' מינח טובא אלא סיד ההיכל קשיא אלא מחוורתא מתני' דלא כרבי עקיבא וכולה שמעתא פשוטה היא: פי' פתוך מעורב כגון שנתערב בנגע שהוא לבן מראה אדמדומית בין בבהרת בין בשאת בין בסיד ההיכל בין בקרום ביצה כדתנן הפתוך שבשלג כיין המזוג במי' ושל סיד כיין המזוג בחלב וכו'. והחילוק הוא הנגע שהוא לבן ואין בו מראה אדמימו' כל א' מהן כפי מעלתו בלובן בין שאת בין סיד ההיכל בין קרום ביצה ותניא בסיפרא בענין מכוה בהרת לבנה אדמדמת מלמד שנטמא בפתוך ומנין שתטמא חלקה תלמוד לומר לבנה ומנין לרבות שאר המראות תלמוד לומר או לבנה ותניא נמי התם לענין שחין שאת לבנה מלמד שהיא מטמא חלקה בהרת לבנה אדמדמת מלמד שמטמא בפתוך ומנין שמטמא חלקה תלמוד לומר לבנה יכול השאת תטמא חלקה והבהרת תטמא בפתוך מנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה תלמוד לומר כי צרעת ותניא נמי התם בענין עור הבשר ואם בהרת לבנה אין לי אלא בהרת לבנה מנין לרבות את השאת תלמוד לומר למטן שאת לבנה ומנין לרבות שאר המראו' לומר ואם בהרת.

בחורשיה קא אכיל. פי' מכה יש בעין נקרא חורשא כלומר מכה יש בעיניך שאי אתה רואה כלום.