חדושי הר"י מיגאש על שבועות לז:

ואוקמה רבינא כגון שהיתה שניה בשעת כפירת ראשונה קרובין בנשותיהן ונשותיהן גוססות מהו דתימא רוב גוססים למיתה וראוין היו להעיד בשעת כפירת הראשונה כפירת דברים בעלמא הוא ולא ליחייבו קא משמע לן דהשתא מיהא לא שכיב:

תא שמע בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון ונשבע והוד' ובאו עדים אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם כדין שבועת הפקדון ואינו משלם כפל לפי שאין משלם קנס על פי עצמו ואם משבאו עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם פי' אשם על שבועת הפקדון ותשלומין משום דטען טענת גנב כדכתיב אם לא ימצא הגנב ודרשינן אם לא ימצא כמו שאמר אלא שהוא גנבו וכו' כדמפרש במס' ב"ק דף ס"ג ע"ב והא הכא דאיכא עדים דההוא פקדון גביה הוי דהויא ליה כפירתו כפירת דברי' בעלמא ואפי' הכי מחייב אשם אשבועתיה.

ומהדרינן הכא נמי כרבינא כלומר כגון שהיו עדים שלו קרובים בשעת שבועה ונתרחקו לאחר כן.

אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע חמורה ממנו שבוע' הפקדון פי' משבועת העדות שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה אשם בכסף שקלים מדקאמר חייבין על זדונה מכות מכלל דאיכא עדים דאי לאו דאיכא עדים אף על גב דאודי נמי אינו חייב מלקות על פיו לפי שאין אדם משים עצמו רשע וקאמר ליה על שגגתה אשם בכסף שקלים אלמא אע"ג דאיכא עדים דההוא פקדון גביה נינהו דהויא ליה כפירת דברים מיחייב אשם אשבועתיה.

אמר ליה רב מרדכי בר מינה דההוא וכו' פשוט הוא.

תא שמע לא אמרת בנזיר טמא שכן לוקה תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה וכו' וסלקינן הא דרבה בתיובתא.

אמר רבי יוחנן הכופר בממון שיש עליו עדים פי' דהא סלקא דרבה בתיובתא דחייב:

בשטר פטור ואוקימנא משום דהוה ליה שעבוד קרקעות וכו'.

איתמר משביע עדי קרקע רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר חייב וחד אמר פטור תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר פטור דאמר רבי יוחנן הכופר בממון שיש עליו שטר פטור וכדרב הונא בריה דרב יהושע משום דהוה שטר שעבוד קרקעות אלמא חיוב קרבן דשבועת הפקדון ליתא בקרקעות ומדקרבן שבועת הפקדון אינה בקרקעות קרבן דשבועת העדות משבועת הפקדון ילפינן מאואין נאמר כאן אואין ונאמר להלן אואין וכו' ואמרינן לימא ר"י ור' אלעזר בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קמפלגי דתניא הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד שדה אחר דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך ואמרינן בהאי קמיפלגי דרבי אליעזר דריש רבוי ומיעוט דכתיב וכחש בעמיתו רבה בפקדון או בתשומת יד מיעט או מכל חזר ורבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי פי' ואפי' קרקעות ומאי מיעט מיעט שטרות וכיון דהאי קרא דכתיב ביה או בגזל איתרבי ביה אפילו קרקעות אשתכח קרקע נמי בת גזלה היא וכיון דבת גזלה היא חייב להחזיר לו גזלתו והיינו דקאמר חייב להעמיד לו שדה ורבנן דרשי כללי ופרטי וכו' מאן דמחייב בקרקע קרבן שבועת העדות סבר לה כרבי אליעזר דמרבי ליה לקרקע בהאי קרא דפקדון וכיון דאיתרבי בהאי קרא דפקדון ילפינן ליה נמי לקרבן שבועת העדות דחייב משבועת הפקדון בתחטא תחטא ומאן דפטר סבר כרבנן דלא מרבו לקרקע בהאי קרא.

ומהדרינן בהא אפילו רבי אליעזר מודה כלומר עד כאן לא מרבי רבי אליעזר לקרקע בהאי קרא אלא לענין שם גזלה בלחוד למימר דקרקע נמי או בגזל קרינן ביה וכיון דגזל מיחייב להעמיד לו שדה כדקתני בהדיא חייב להעמיד לו שדה אבל לענין קרבן שבועה מודה דפטור רחמנא או מכל ולא הכל לאפוקי קרקע דאיתרבי לענין שם גזלה דלא ליחייב עליה קרבן שבועה וכיון דקרבן שבועת הפקדון לא מחייב בקרקע לענין שבועת העדות דיליף מינה נמי לא מיחייב אמר רב פפא משמיה דרבה מתני' נמי דייקא דקתני גנבת את שורי וכו' פשוט הוא.