חדושי הר"י מיגאש על שבועות לח.

מתני' שבועת הפקדון כיצד וכו' אם היו חמשה תובעין אותו וכו' תנו רבנן כלל אינו חייב אלא אחת פרט חייב על כל אחת ואחת דברי ר"מ רבי יהודה אומר שבועה לא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת וכו' אמר רב יהודה אמר שמואל כלל של ר"מ זהו פרטו של רבי יהודה פי' לא לך ולא לך ולא לך לר' יהודה פרטא הוי דכיון דקאמר ולא לך כאלו אמר שבועה לא לך שבועה לא לך ושבועה לא לך דמי ולר"מ כללא הוי דקסבר אדרבא כיון דקאמר ולא לך האי וא"ו מעריב להו לכלהו והויא ליה שבועתא לכלהו אם אמר לא לך לא לך לא לך בלי וא"ו לרבי יהודה כללא הוי דכיון דלא קאמר ולא לך אלא קאמר לא לך בלא וא"ו אשתכח דשבועה דפתח ביה מעיקרא אכל חד מינייהו משמשא ושבועה חדא היא דאשתבע אכלהו והוה ליה כמאן דאמר שבועה שאין לכם בידי ולר"מ פרטא הוי דסבר אדרבא כיון דקאמר לא לך לא לך בלא וא"ו אישתכח דלא ערבינהו אהדדי אלא כל חד מינייהו שבועה באנפי נפשה אשתבע עליה וכאלו אמר שבועה לא לך שבועה לא לך דמי זהו פי' כללו של ר"מ זהו פרטו של רבי יהודה וכללו של רבי יהודה זהו פרטו של ר"מ.

ורבי יוחנן אמר הכל מודי' בולא לך שהוא פרט ולא נחלקו אלא בלא לך וכו':

נמצא עכשיו לדברי שמואל אליבא דר"מ שבועה שאין לכם בידי אי נמי שבועה לא לך ולא לך ולא לך כללא הוי ולא הוי פרטא אלא לא לך לא לך לא לך ואליבא דרבי יהודה שבועה שאין לכם בידי שבועה לא לך לא לך כללא הוי לא לך ולא לך ולא לך פרטא הוי.

ולדברי רבי יוחנן אליבא דר"מ שבועה שאין לכם בידי הוא דהוי כללא אבל שבועה לא לך ולא לך ולא לך אי נמי שבועה לא לך לא לך פרטא הוי ואליבא דרבי יהודה שבועה שאין לכם בידי אי נמי שבועה לא לך לא לך לא לך כללא הוי לא לך ולא לך ולא לך הוא דהוי פרטא וכו' פשוט הוא:

הא דר' דאמר לא שנא כזית כזית ולא שנא כזית וכזית פרטא הוי עיקרה במסכת זבחים בפרק שני (דף ל' ע"ב).

הא דאמרינן ומאי אפילו אמר רב אחא בריה דרב איקא אפילו אמר חטה בכלל חטים שעורה בכלל שעורים כוסמת בכלל כוסמין הכין פירוש' לא מבעיא פרט החטים והשעורים והכוסמין כל אחד ואחד בפני עצמו שהוא חייב על כל אחת ואחת אלא אפילו החטים עצמן אם פרט מהן חטה והזכיר אותה בכלל החטים כגון שאמר שבועה שאין לך בידי חטה חטים חייב על חטה בפני עצמה ועל חטים בפני עצמן אי נמי שעורה בכלל שעורים כוסמת בכלל כוסמין על זו הדרך ויש לפרש אפי' אמר שבועה שאין לך בידי חטה שעורה כוסמת חייב על כל אחת ואחת שלא תאמר האי דפרט להו לאו למיהוי שבועה אכל חדא מינייהו באנפי נפשה היא אלא משום דאסיק אדעתיה ואמר כיון דהאי תובע חטים ושעורים הוא דתבע מינאי ולא חטה ושעורה וכוסמת אי אמינא ליה שבועה שאין לך בידי משמע שאין לך בידי חטים שעורים וכוסמין ואכתי איכא למימר דאית ליה בידי' חטה אחת שעורה אחת כוסמת אחת הילכך משתבע ליה דלית ליה גבאי חטה שעורה וכוסמת בפירוש ומשום הכי קאמר חטה שעורה וכוסמת ולא למיפרט בהו בכל חד שבועה באנפי נפשה קמ"ל דחטה בכלל חטים כלומר אע"ג דכי תבע מיניה חטים שעורים וכוסמין הוא דתבע מיניה אלו אמר ליה שבועה שאין לך בידי דמשמע אין לך בידי חטים ושעורים וכוסמין שטענתיה היה במשמע שאפילו חטה אחת אין לך בידי לפי שחטה אחת ישנה בכלל חטים ומי שאמר אין לך חטים כאלו אמר אין לך בידי חטה דמי הילכך האי דפרט להו לחיובי שבועה אכל חד וחד הוא דפרט להו ולאו לאפטוריה נפשיה מחטה אחת דהא לשון חטין משמע ואפילו חטה אחת זהו פי' חטה בכלל חטים וכו' כלומר אפילו אמר שבועה שאין לך בידי חטה בכלל חטים היא וכן שעורה בכלל שעורים היא וכן כוסמת בכלל כוסמין וכיון שכן חייב על כל אחת ואחת דלחיובי שבועה אכל חדא וחדא קא מיכוין ולאו לאפטורי נפשיה מחטה חדא.

וחזינא ביה פירושא לרבינו חננאל ז"ל דלא דאיק גבן משום דאיכא עליה כמה פירכי ולהכי לא כתיבנא ליה.

מתני' תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי חייב שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה חייב על כל אחת ואחת וכו'.

אמר רבי יוחנן פרוטה מכולן מצטרפת פי' היכא דאמר ליה שבועה שאין לך בידי פקדון תשומת יד וגזל ואבידה אף על גב דהא קא פריט להו לכל חד מינייהו והויא לה כל חד וחד שבועה באנפי נפשה כיון דכלל להו מעיקרא מיקמי דלפרוט להו דהא שבועה שאין לך בידי קאמר ובתר הכי אמר פקדון תשומת יד וגזל ואבדה דאשתכח דמעידנא דפתח פומי' בשבועה שאין לך בידי איכלול להו כלהו בחד שבועה משום הכי מצטרפי כלהו לפרוטה דהא מעיקרא איכלול כולהו בחד שבועה והויין להו כולהו כחד חפצא.

פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר כי מחייב אפרטא דהוא האי פרטא דפריט בתר דאמר שבועה שאין לך בידי אבל אכללא לא מחייב דאע"ג דבעידנא דפתח פומיה ואמר שבועה

שאין לך בידי איכליל כולהו בהך שבועה כיון דסיים מילי' בפרטי ואמר פקדון תשומת יד וגזל ואבידה איגלאי מילתא דמעידנא דכי אשתבעי בפרטי הוא דאשתבעי והוין להו כל חד מינייהו שבועה באנפי נפשה והאי דכלל להו מעיקרא לאו לחיוביה נמי אכללא אלא לענין אצטרופי בלחוד הוא דהיכא דליכא בכל חד מינייהו פרוטה וכי מיצטרפי אית בהו פרוטה מיצטרפי כלהו לפרוטה ומחייב קרבן שבועה ולהכי הוא דכלל להו אבל היכא דאיכא בכל חד מינייהו פרוטה הוין להו בכל חד מינייהו שבועה באנפי נפשה ומיחייב אכל חדא מינייהו חיובא באנפי נפשה דהיינו פרטי אבל אההוא כללא דכלל להו כולהו מעיקרא לא מיחייב מידי.

וחד אמר מיחייב אפרטא ומיחייב נמי אכללא דכיון דכלל להו כלהו מעיקרא מיחייב אכלהו חד חיובא ולפום דפרט להו בתר הכי ואמר פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה מיחייב נמי חיובא אחרינא אכל חד מינייהו באנפי נפשה הילכך להאי טעמא דאמר ליה שבועה שאין לך בידי פקדון תשומת יד וגזל ואבידה דאינהו ארבע טענתי מיחייב חמשה חיובי חיובא חדא אכולהו משום דהא כלל להו כולהו מעיקרא בחד שבועה וארבע חיובי לכלהו דהוה ליה חיובא לכל חד מינייהו באנפי נפשה משום דהא פרט להו בתר הכין.

ולענין חטים ושעורים וכוסמין דאינהו תלתא טענתי מיחייב ארבע חיובי חיובא חדא אכולהו משום דהא כלל להו כולהו מעיקרא בחד שבועה כדברירנן ותלתא חיובא אכולהו דהוה ליה חיובא לכל חד מינייהו משום דהא פרט להו בתר הכין וקאמר חטים ושעורים וכוסמין והני מילי היכא דהוי התובע חד אבל אי הוו חמשה כדקתני במתני' היו חמשה תובעין אותו לענין פקדון תשומת יד וגזל ואבדה דאינון ארבע טענתי מיחייב עשרים וחמשה חטאת חמשה לכל חד מינייהו חד דכללא וארבע דפרטי דהא לא לך ולא לך ולא לך קאמר להו ולענין חטים ושעורים דאינהו תלתא מיחייב עשרין ארבע לכל חד מינייהו כדברירנן:

ואם תשאל למאן דמחייב אכללא ומחייב אפרטי מאי טעמא לא מחייב נמי חד כלל' לכולהו תובעין דהא שבועה שאין לכם בידי קאמר מעיקרא מיקמי דנימא לא לך ולא לך ולא לך הא ליכא למימר דכי אמרינן דמיחייב אכללא ומיחייב אפרטא הני מילי לענין כללא דתביעות כדפרישנן לעיל דמכי פתח פומיה ואמר שבועה שאין לך בידי איכלול להו כולהו תביעות בחד שבועה אבל לענין כללא דתובעין לא אמרינן הכי דכיון דקאמר לא לך ולא לך וכו' איגלאי מילתא דלא הוה בדעתיה למיכללינהו כולהו בחד שבועה:

ואם תאמר מאי שנא כללא דתביעות מכללא דתובעין משום דלא דמי להדדי דנהי דלענין תביעות מחייבינן ליה אכללא משום דאמרינן להכי פתח פומיה בההוא כלל וכללינהו לכלהו תביעות בחדא שבועה כי היכי דכי לית ביה בכל חד מינייהו פרוטה מיצטרפי להדדי ולהכי הוא דאיכוון וכיון דאיכוון למיכללינהו כולהו בחד שבועה להאי אנפא משום הכי מחייב נמי אכללא דקא איכוון מכל מקום למיכללינהו כלהו בחד שבועה לאנפא בעלמא אבל לענין תובעין מי איכא למימר דאיכוון למיכללינהו לאנפא בעלמא כי היכי דמחייביה חד אכללא דתובעין אטו שיעור איכא בתובעין כמה דבעינן בתביעות כי היכי דנימא דאיכוון למיכללינהו כולהו בחד שבועה ליצרפינהו להדדי בחד שבועה כמה דאמרינן לענין תביעות הילכך כיון דליכא למימר הכי ממילא ידעינן דהאי דאמר שבועה שאין לכם בידי לאו למיכללינהו כלהו הוא דאיכוין דהא קאמר בתר הכי לא לך ולא לך וכו' ומשום הכי לא מחייבינן ליה אחד כללא אכולהו אהא דפתח פומיה ואמר שבועה שאין לכם בידי כי היכי דמיחייב לכל חד מינייהו אחד כללא דתביעות.

תדע דהא בפרק שבועות תניין (דף כ"ג ע"ב) אמרינן שבועה שאין לך בידיי וכו' עד הכא מי מחית אינש נפשיה לפחות משוה פרוטה או לא אלמא לא מחייבינן ליה אכללא אלא היכא דאיכא למימר דאיכוון למיכללינהן משום פחות משוה פרוטה והיכא דליכא למימר הכי לא מחייבינן ליה אכללא ולהכי לא מחייבינן ליה נמי אחד כללא אכולהו תובעין כי היכי דמחייבינן אחד כללא אכולהו תביעות והיינו דאמרינן איני והא תני רבי חייא חמש עשר' חטא' כלומ' כשתובעין תובעין אותו חמשה ואומרי' לו תן לנו חטי' ושעורים וכוסמין שיש לנו בידך

ואומ' להם שבועה שאין לכם בידי חטים שעורין וכוסמין לא לך ולא לך ולא לך הרי כאן חמש עשרה חטאות שלשה לכל תובע מהן אלמא אפרטא דפריט בתר הכין הוא דמיחייב שלשה חטאות לכל תובע מינייהו דהוין להו חמשה עשר חטאות אבל אכללא לא מיחייב מידי דהא אי מיחייב אכללא עשרין הוא דהוו כדברירנן.

ומהדרינן האי תנא דפרטי קא חשיב דכללי לא קא חשיב אבל לעולם עשרים חטאו' הוא דאיכא משום דכללי.

ואקשינן והא תני רבי חייא הרי כאן עשרין חטאות ואי דכללי לא קא חשיב מהיכא אישתלימו להו לעשרין ומהדרינן לעולם דכללי לא קא חשיב והאי דקתני עשרים לאו אחטין שעורים וכוסמין דאינהו ג' טענתי הוא אלא אפקדון תשומת יד וגזל ואבדה הוא דהוו ארבע טענתי מיחייב בהו אפרטי עשרין חטאות לחמשה תובעין ארבע לכל חד מינייהו.

בעי מיניה רבא מרב נחמן היו חמשה תובעין אותו ואומרין לו תן לנו פקדון תשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך ואמר לאחד שבועה שאין לך בידי לא לך ולא לך ולא לך פי' כלומר אם אמר שבועה שאין לך בידי פקדון תשומת יד וגזל ואבידה לא לך ולא לך ולא לך דאישתכח דמחייב דפרטי לההוא תובע דאמר ליה שבועה שאין לך בידי וקא בעי רב נחמן השתא האי דאמר ליה ולא לך ולא לך ולא לך בכולהו פרטי מיחייב לכולהו דהוין להו עשרין חטאות או דילמא האי דקאמר לא לך ולא לך ולא לך אכללא בלחוד הוא דאמר להו דאישתכח דלההוא תובע הוא דמחייב ד' חטאות כנגד ד' פרטי ולהנך ד' תובעין אחריני דאישתייר מיחייב ד' חיובי בלחוד דכללא ולא מיחייב אפרטי דכי צרפונהו לההוא תובע לענין כללא הוא דצרפנהו ולא לענין פרטי או דילמא כיון דאמר ולא לך ולא לך ולא לך לכלהו חיובי הוא דצרפינהו וכי היכי דלגבי ההוא תובע מיחייב ארבע חיובי כנגד ד' טענתי דטעין עליה הכי נמי לכל חד מהני ד' מחייב ארבע חיובי אמר ליה תא שמע דתני רבי חייא הרי כאן עשרים חטאות היכי דמי אילימא דפריש ואמר שבועה שאין לכם בידי לא לך לא לך ולא לך פקדון תשומת יד וגזל ואבידה דהוין להו הכי פרטי אכולהו תובעין מנינא אתא לאשמועינן אלא לאו שמע מינה דלא פריש פרטי אכולהו אלא אחד מינייהו וקאמר בתר הכי לא לך ולא לך ולא לך אלמא האי דפרטינהו לכולהו תובעין לאו אכללא בלחוד הוא אלא אפרטא ומשום הכי חייב עשרים חיובי חטאות דפרטי לכל תובע מינייהו כדברירנן לעיל.

סליק פירקא בס"ד