חדושי הר"י מיגאש על שבועות לד.

אדרבא מביטוי הוה ליה למילף שכן שבועת העדו' וביטוי בתרוייהו כתיב בהו חטאת דהא אכלהו כתיב והביא את אשמו לה' נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת לאפוקי פקדון שאינה חטאת אלא אשם דכתיב והביא את אשמו לה' ותרווייהו קרבן עולה ויורד דבכלהו כתיב ואם לא תגיע ידו וגומר לאפוקי פקדון דהוא קבוע דהא לא כתיב ביה ואם לא תגיע ידו ותרוייהו לא כתיב בהו חומש לאפוקי פקדון דאית ביה חומש דכתיב ושלם אותו בראשו וחמישיתו יוסף עליו.

רבי עקיבא אומר והיה כי יאשם לאחת מאלה יש מאלה שהוא חייב ויש מאלה שהוא פטור פי' מדכתיב מאלה ולא כתיב אלה אלמא מקצת אלה חייב ולא כל אלה הא כיצד תבעו ממון חייב דבר אחר פטור.

ואקשינן ואיפוך אנא תבעו ממון פטור דבר אחר חייב.

ומהדרינן ר"ע אית ליה אואין דרבי אליעזר כלומר מדכתיב מאלה ולא כתיב אלה יליף דעל מקצת חייב ועל מקצת פטור והנהו אואין דרבי אליעזר מיגלי הי מנייהו מקצת דפטור כדאמר מה להלן אינו מדבר אלא בתביעת ממון.

ודייקינן מאי בינייהו כלומר כיון דתרוייהו אית להו אואין למאי אצטריך רבי עקיבא למילפיה מדכתיב לאחת מאלה ולא קא נפיק מאואין דרבי אליעזר לחודא ומהדרינן איכא בינייהו המשביע עדי קרקע לרבי אליעזר דנפיק ליה מאואין בלחוד לא מחייב דהא גבי שבועת הפקדון דיליף מינה הוא והנך כלהו דכתיב בקרא דפקדון מטלטלין נינהו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה ולר"ע כיון דיליף ליה נמי מדכתיב לאחת מאלה דמשמע בין קרקע בין מטלטלין ומאי דלא נפיק מיני' מההוא אואין מפיק מהאי קרא אחרינא ומחייב דמשביע עדי קרקע.

רבי יוסי הגלילי אומר אינו צריך והוא עד או ראה או ידע בעדות המתקיימת ידיעה בלא ראייה וראייה בלא ידיעה הכתוב מדבר ואיזו זו עדות ממון לאפוקי עדות דבר אחר שאינה מתקיימת לעולם עד שתהיה שם ראיה וידיעה פי' אם הודה לו או העידו על עצמו שיש לפלוני אצלו ממון עדות מתקיימת הוא ואף על פי שידיעה יש שם ואין שם ראיה ואם ראו העדים שנתן לו מנה ואעפ"י שאין יודעי' אי לשם הלואה נתנו לו או לשום מתנה או לשום דבר אחר מכל מקום עדות הוא דהא היכא דכפריה הנתבע לתובע לא נתתה לי מעולם כלום ומייתי הכי סהדי ומסהדי דראינוהו שנתן לו מנה הוחזק הנתבע כפרן ולא מצי אמר כבר פרעתיך דהא קיימא לן כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ובענין עדות אחר לא משכחת לה לעולם עד דאיכא ראיה וידיעה דהא ידיעה בלא ראיה גבי ממון לא הויא אלא כדמסהיד להו לעדים אנפשיה על ההוא מידי ולגבי ממון הוא דמשכחת לה אבל לגבי דבר אחר לעולם לא משכחת לה דאי לגבי דיני נפשות וחבלו' וקנסו' אע"גב דאסהדינהו לעדים אנפשיה דקטליה לפלניא או חבל ביה ומאי דדמי ליה ההוא עדות לאו מידי הוא דהא קיימא לן מודה בקנס פטור וכן נמי לגבי שאני כהן לוי לא הויא עדות עד דחזי דאכל לתרומה וגבי לוי נמי עד דחזי פלוני נתן ליה מעשר בבית הגרנות דהיא ראיה וידיעה אבל אי מסהיד אנפשיה דהוא כהן דהוא לוי לאו עדות היא וכן כל מידי דלית ביה שום ממון אינו מתקיים לעולם בסהדותא דמסהיד אנפשיה אלא דמסהיד בראייה דשייכא בה ידיעה וידיעה דשייכא בה ראיה הילכך מדכתיב או ראה או ידע שמעינן דבעדות המתקיימת ידיעה בלא ראיה הכתוב מדבר שהיא עדות ממון ולא עדות דבר אחר.

אמר ליה רב פפא לאביי לימא רבי יוסי הגלילי לית ליה דר' אחא דתניא רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא הרוג בצידו בידוע שזה הרגו דאי אית ליה דר' אחא לגבי דיני נפשות נמי משכח' לה כי האי גוונא פי' אי אמרת בשלמא לית ליה דר' אחא דקאמר לגבי ממון דכי האי גוונא ידיעה בלא ראיה אלא דקסבר דכי האי גוונא לאו ידיעה הוא אלא אומדנא בעלמא הוא ולא מפקינן ממונא ולא היא ידיעה בלא ראיה לגבי ממונא אלא באסהדותיה דאסהיד אנפשיה כדאמרי' היינו דלא משכחת לה לעולם ידיעה בלא ראייה במידי אחרינא בר מממונא כדאמרינן דהא לא מהניא הודאה וסהדותא דאסהיד אנפשיה אלא לגבי ממונא בלחוד כדברירנן אלא אי אמרת דכי האי גוונ' לגבי ממונ' ידיעה בלא ראיה עדות הוא דמפקינן ממונא לגבי נפשו' נמי משכחת לה כי האי גוונא כרבי שמעון בן שטח וכיון שכן תהוי נמי עדות לגבי נפשות ואם לגבי נפשות היא לא הויא ידיעה אמאי לגבי ממון הויא ידיעה ואם לגבי ממון הויא ידיעה לגבי נפשות נמי הניחא לענין הודאה גבי עדים היינו טעמא דהויא ידיעה גבי ממון ולא הויא ידיעה גבי נפשות משום דמודה בקנס פטור ומודה בממון חייב אלא בכי האי גוונא דר' אחא אי הויא לגבי ממון ידיעה ולא אומדנא בעלמא הוא אמאי לא הויא ידיעה נמי לגבי נפשות וקטלי להורג בההיא סהדותא ומהדרינן אפי' תימא אית ליה דר' אחא נמי דידיעה בלא ראיה משכחת לה כי האי גוונא ראייה בלא ידיעה היכי משכחת לה אי דחזיה דקטיל ולא ידע מאן קטל מי לא בעי למידע אי א"י הרג אי ישראל הרג אם טרפה אם שלם הרג וליכא למימר בהא דהויא עדות להיכא דכפר ואמר לא הוי דברים מעולם כי היכי דליתחזק כפרן בסהדותייהו דהני דמסהדי דחזו ליה דקטל ולא ידעי למאן קטל כי היכי דאמרינן לגבי ממון דהא לגבי ממון מהני הודאתו לגבי נפשות לא מהניא הודאתו כי היכי דנימא ביה הכי הילכך כיון דלא משכחת לה ראיה בלא ידיעה לגבי נפשות אלא לגבי ממון בלחוד הוא דמשכחת ראיה בלא ידיעה וידיעה בלא ראיה שמעינן דשבועת לעדות דכתיב בה או ראה או ידע בעדות ממון ולא בדבר אחר ואמרינן ושמעינן מינה דקסבר רבי יוסי הגלילי המשביע עדי קנס פטור פי' ואע"ג דמ"מ תביעה שיש בה נטילת ממון היא שלא תאמר דר' יוסי הגלילי לאפוקי הני מילי דלית בהו נטילת ממון הוא דאתא כגון עדות נפשו' ושאני כהן ושאני לוי ומאי דדמי להו אבל מאי דאית ליה נטילת ממון ואע"ג דקנסא הוא מחייב קמ"ל דפטור דאי ס"ד חייב נהי דידיעה בלא ראיה אשכחן לה ראי' בלא ידיע' היכי משכחת לה פי' כגון שנכנס עם הבתולה בחדר ולא היה שם זולתו ויצאה משם והיא בעולה דודאי הוא בא עליה הנה יש שם ידיעה ואין שם ראיה אבל ראי' בלא ידיעה היכי משכחת לה אי דחזו דקא בעיל ולא ידעי ליה מאן בעיל היכי מצי אמרו לההוא עדות לחיוביה קנס מי לא בעי למידע אי בת א"י בעל או בת ישראל בעל אי פנויה בעל או אשת איש בעל אי בתולה בעל או בעולה בעל דאי בעולה בעל לאו בת קנסא היא ואי אשת איש בעל אע"ג דבתולה היא לאו בת קנס היא דהא מתחייב בנפשו הוא הילכך כיון דלא משכחת לה ראיה עד דאיכא בה ידיעה שמע מינה דלא מיחייב בה קרבן שבועת העדות לרבי יוסי הגלילי:

ולענין קנסא דחבלות נמי אע"ג דידיעה בלא ראיה משכחת לה כגון שראוהו שנכנס תחת ידו שלם ומצאו חבול במקום שאין יכול לחבל בעצמו דבעינן למימר קמן בפ' כל הנשבעין דידיעה איכא ראיה ליכא אי נמי כגון שראוהו שנכנסו שתיהן לחדר ולא היה שם אדם בעולם זולת שתיהן ויצא משם חבול במקום שאין יכול לחבל בעצמו דידיעה איכא ראיה ליכא ואפי' הכי ראיה בלא ידיעה ליכא דאי מסהדי דחזינא דחבל ולא ידעו למאן חבל לאו סהדותא היא דאי לא בעי למידע אי ישראל הוא או א"י הוא ואי לחזוקי כפרן בההוא עדות היכא דאמר לא היו דברים מעולם ולא חבלתי באדם מעולם כלל ליכא למימר הכי דהא הודאתו לא מהניא מידי כי היכי דנימא הכי משום דקיימ' לן מודה בקנס פטור וכיון דראיה בלא ידיעה לא משכחת לה לא מתחייב קרבן שבועה לענין שבועת העדות וכן נמי לענין שאר קנסות כגון תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה ומאי דדמי להו דלא משכחת בהו ידיעה בלא ראיה ולא ראיה בלא ידיעה משום דהודאתו לא מהניא מידי כדברירנן הילכך לא מיחייב לענין שבועת העדות והיינו דקא פסקינן ואמרינן ש"מ קסבר רבי יוסי הגלילי המשביע עדי קנס פטור כיון שהזכיר רבי יוסי הגלילי ראיה בלא ידיעה לענין ממון ולענין קנס לא מהני לענין אחזוקי כפרן היכא דכפר מעיקרא ואמר להד"מ.

יתיב רב הממונא קמי' דר"י ויתיב ר"י וקא מבעיא ליה בההוא ענינא מנה מניתי לך בפני פלוני ופלו' ועדים רואין אותו מבחוץ כלומר לא היו עדים יודעים אי לשום הלואה נתן לו אותו מנה או לשום מתנה אלא מבחוץ היו עומדין וראו אותו שמנה לו מנה מהו כלומר כשבאו עדים אלו ומעידין על כך עדות היא או לא אמר ליה רב המנונא והלה מה טוען אי דקאמר מעיקרא לא היו דברים מעולם הרי עדות זה מהניא דמתחזק כפרן ולא מצי אמר בתר הכי במתנה נתת לי ואי דאמר אין שקלי ודידי שקלי מאי קא מהניא האי עדות ולפי ששמע רב יהודה דברי רב המנונא וראה דברים מקובלים הם והדעת נוטה אליהם אמר ליה רב המנונא את עול ותא כלומר הרי אישתרתי דבריך וקבלתים.