רש"י על ברכות נו.

קיסר – מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים:

מאי חזינא – מאי אראה בלילה בחלום:

משחרי לך פרסאי – עושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית (תרגום במדבר יו) ולשון חכמים (ספרי פ' דברים) הדבק לשחוור וישתחוו לך:

שבור – מלך פרס:

ושבו לך – ישללוך בשבי:

וטחנו בך קשייתא – יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים:

פסיד עסקך – תתקלקל פרקמטיא שלך:

ולא אהני לך למיכל – מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל:

מרווח עסקך – ומתוך שמחתך לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך:

והיא – אשתך:

לפכוחי פחדך – להפיג דאגתך:

מרישיה – זרע רב תוציא השדה:

בדיינא דמלכא – אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה גנבתם:

קל וחומר מינך – אם רבא נחשד כל שכן שיחשדונו וזהו וייראו ממך:

חסא – חזרת:

עיף עסקך – כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה:

מריר עסקך – שנאוי לכל ומר יהיה הסחורה שלך:

חביתא – הם היו משתכרים ביין:

חלי עסקך – מתוק כלומר שתתן סחורתך בזול:

דקדחי – גדלה:

עשיק עסקך – ביוקר תמכרנו כמו עשיק לגבך (ב"מ ד' נב.):

לרבא א"ל קאוי עסקך – לשון קהוי הכל ישנאוהו:

מתבעי עסקך – יתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות:

דקאי אאיסדן – מראשותיו כדמתרגמינן מראשותיו אסדוהי (בראשית כח):

מלכא הוית – ראש ישיבה הדורש דרשות והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים כקול חמור הנוער:

וי"ו דפטר חמור גהיט מתפילך – בפרשת והיה כי יביאך וכל פטר חמר תפדה בשה והוא חסר וי"ו ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא ואח"כ מחקו והיינו גהיט מחוק:

דשא ברייתא – דלת חיצון שבבית:

אתתך מתה – השומרת את הבית:

ככי – שינים הפנימיות שקורין משילאר"י:

תרתי נשי מגרשת – שאשתו של אדם קרויה יונה דכתיב יונתי תמתי:

תרין קולפי בלעת – מכת מקל עב בראשו כראשי לפתות:

בלא מצרים – נחלה בלא מצרים כלומר קרקעות רחבים ורבים:

וכסיין אבקיה – כסוי עפר הפורח ממפולת החומה:

ונתר מוקרי – נשר מוחו:

אודרא מבי סדיא – המוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו:

הללא מצראה – הלל שאנו קורין בפסח לפי שיש הלל אחר הקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל המצרי:

ניסי מתרחשי לך – שע"י נסים נקרא ניסן שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן:

הוה קא אזיל – בר הדיא בהדיה דרבא:

בארבא – בספינה:

אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי – שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל:

בדידך קיימא – בך הוא תלוי הפתרון אם לטובה אם לרעה והפכת לי לרעה:

אשתו של רבא – בת רב חסדא היתה:

טורזינא דמלכא – שומר אוצר המלך:

נפל תכלא – תולע: