רש"י על ברכות נה:

וההיא שעתא – דחלם אמיה לא הות:

יצפה – שיתקיים:

מיוסף – שלא נתקיימו השתחואות הללו עד עשרים ושתים שנה כשירד יעקב למצרים שכבר היה הרעב שתי שנים דכתיב כי זה שנתים הרעב (בראשית מה):

לאדם טוב מראין לו חלום רע – כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו:

לאדם רע מראין לו חלום טוב – כדי לשמחו שיאכל עולמו:

ודוד לא ראה חלום טוב והא כתיב וכו' – לא גרסינן הכי אלא גרסינן והא כתיב לא תאונה אליך רעה וגו'. קשיא לרב הונא דאמר לאדם טוב מראין לו חלום רע ומשני איהו לא חזי אחריני חזו ליה חלום רע:

וכי לא חזי איהו מעליותא הוא – כיון דלא חזי חלום רע כדקאמר שלא יבהילוהו וחלום טוב לא כל שכן דלא חזי דהא קתני כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב אם כן לא חזי חלום כלל:

אלא שבע – ז' לילות ילין ולא יפקד בשום חלום הרי הוא רע ושונאים אותו ואין מראין לו כלום:

ומשני דחזי ולא ידע מאי חזי – אדם טוב מראין לו חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח ממנו כדי שלא ישמח:

זקפא – גודל:

עלי עין עולי עין – שליטין על העין ולא העין עולה בהן:

אטרפא דנחיריה דשמאליה – דופן השמאלי של חוטמו:

האי מאן דחליש – מי שחלה:

דסני לי לחדי לי – ומתוך כך ישוב חרון אף מעלי:

הרהורי לבו – מה שהוא מהרהר ביום:

רעיונך – מחשבותיך וכן כל לשון רעיון שבמקרא אינו לשון רצון אלא לשון מחשבה וזה יוכיח ורעיוניה יבהלוניה (דניאל ד') וכי רצונו של אדם מבהלו אלא מחשבותיו מבהלין אותו:

דקלא דדהבא – דבר שלא הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם:

קופא דמחטא – נקב המחט: