רש"ש על יומא מז:

גמרא ובמחבת ובמרחשת מוחק כו'. התוי"ט כתב במנחות פ"א מ"ב דה"ה מאפה תנור. ואנכי תמה דהא גם מנחת סולת טעונה בלילה קודם קמיצה וא"א שלא תהא יוצאה חוץ לקומץ. ושם (נד) ברש"י ד"ה מנחת חוטא מבואר דאף אותה שהיתה חרבה מוחקה ג"כ. ונ"ל דלשון מוחק משמע בכח וזה לא נצרך אלא באפויות:

רש"י ד"ה ר"פ. דמולקח לא כו' מדה לחפינה. כצ"ל:

רש"י ד"ה מן הצד. אלא מוליך עלה (כצ"ל). ור"ל על הסלת: