רש"ש על יומא יא.

גמרא שערי מדינות. עי' פרש"י. וקשה דה"ל למיתני עיירות קודם למדינות כמובן. ולעד"נ לפרש מדינות דהכא עיירות המוקפות חומה. ועיירות היינו בלי חומה. וכמו בריש מגילה מדינה ומדינה לחלק כו' ע"ש והשתא סדרן נכון מאד. ואף שברוב מקומות שם מדינה הונח על מחוז כולל עיירות רבות (פראווינ"ץ) לפעמים שמשו בה לשם כרך פרטי. וזה לשון הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ ושמא יחשוב החושב שענין קריאת שם הסדר טהרות וקרא שם מסכת ממנו טהרות שהיא תפיסה על המחבר. ואנו אומרים שאינו תפיסה אצל חכמי הגיון שהם קוראים המין הפרטי בשם המין הכולל אותו":

בת"י הרבה לגמגם על חיוב שערים הללו במזוזה ע"ש. ולפמ"ש בעלי הכללים דהיכא דקאמר משום שנאמר לא הוי רק אסמכתא א"ש בפשיטות דבאמת אין חיובן אלא מדרבנן וכמו בית שער עי' תוס' לקמן ד"ה יכול:

שם אמר ליה הנהו חזוק כו'. כצ"ל:

שם ואאקרא דכובי גופה כו'. כ"ה גי' הת"י וכ"נ מפרש"י:

רש"י ד"ה כל השערים. שערי עזרה. כצ"ל ותיבת מזרח למחוק:

רש"י ד"ה אבולי דמחוזא. והיה רובן ישראל. ל"י להולמו דממ"נ אי ס"ל דשותפות נכרי פוטר אפי' מיעוט נמי ואי אינו פוטר אפי' מיעוט ישראל נמי חייב עי' ביו"ד ר"ס רפ"ו בב"י בבד"ה ובד"מ:

רש"י ד"ה בארטבין. שם האיש וכו'. לפי' זה לא יתיישב שפיר מלת אחד שאחריו:

רש"י ד"ה ושהנשים נאותות בהן. כלומר כו' ובית העצים שהנשים כו'. כצ"ל: