רש"ש על יבמות ה.

רש"י ד"ה ת"ל זקנו. ואע"ג דהאי נמי כו' עד סופו. מה שנדפס בגליון בס"א ל"ג טעות הוא בכאן וצריך להציגו להלן בד"ה ת"ל ראשו ועי' מהרש"א:

תד"ה לרבנן. עי' מהרש"א ונראה שנעלם מכ"ת דברי התוס' ביומא (עא ב) ד"ה ואימא דהכריחו דע"כ תנא דבר"י ל"ל דרשה דהכנף והיינו אליבא דרנב"י בשבת (כז א) (ולזה כוונו ג"כ בסוגיין לעיל ד"ה והא תנא וד"ה ואפי') והוא משפט מתהפך דמאן דדריש הכנף ע"כ ל"ל דתנא דבר"י:

תד"ה מה. ומראשו משמע להאי תנא כו'. כ"נ דצ"ל:

בסה"ד ואיצטריך ראשו לגלויי כו' ודחי ל"ת ועשה ולא מצי כו'. כצ"ל: