רש"ש על יבמות נ.

תד"ה שנה רבי. אלא נראה לר"י דיבמתו הוא משנה שא"צ כו'. ק"ל דלמא איצטריך למידק הא לא מתה אסירא משום ביטול מצות יבמין עי' לעיל (יז ב) ובתד"ה ולימא:

שם רש"י ד"ה ולא בעילה. או אחיו על צרתה. דקדק לפרש כן ולא פי' שבא אחיו על אותה עצמה שבא הראשון דבזה היה מהני ביאת האחרון עכ"פ לאוסרה על הראשון משום זנות עי' לקמן (נא ב) בתד"ה אי ביאת הראשון:

רש"י ד"ה ה"ז כמצותה. מפרש בגמרא אף כו'. ע"ש דלא מפרשה כן אלא לדחויי סייעתא מזה לר"ה אבל באמת כיון דהל' כוותיה דליכא מאן דפליג עליה ודאי מתפרשת המשנה כפשטה שוב מצאתי למהרנ"ש בגליון הרי"ף שעמד בו:

רש"י ד"ה נתן גט ובעל. אסור לקיימה כו'. כצ"ל:

תד"ה ר"ג. אף ע"ג דקדושין כו' בח"ל כו'. עי' לעיל (יא א) ד"ה חד:

תד"ה עשה מאמר (הא'). היינו בנתן כו' אף לזיקתו אבל כו'. היינו לשיטתם לקמן (נב ב) ד"ה או דלמא אבל לשיטת רש"י שם אינו כן. ועמש"כ (בע"ב) בתוס' ד"ה עשה בס"ד. והציון שבדבריהם צ"ל (לב):