רש"ש על תמורה לג.

גמרא (ברה"ע) הא מה אני מקיים ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו כו'. כצ"ל וכן בציון התוספות:

שם (בסה"ע) א"ל רי"ר לר"ז לר"ל כו' וקתני קד"מ בע"מ יפדו כו' ש"מ פודין כו'. ק"ק כיון דקי"ל קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דב"ת (ריש מעילה) א"כ איך הוה ס"ד דמתו ממש כיון דתו לית בהו קדושה לא אלימי למיתפס פדיונם. וי"ל דהוא מדרבנן:

רש"י ד"ה וריו"ח. ומיהו והעמיד והעריך ארישא כו' ואסיפא דמשתעי בבד"ה קאי. תמיהני על התוי"ט שכתב בד"ה ואם מתו בסופו. "ואע"ג דלבד"ה ל"ל קרא י"ל דכיון דגלי קרא בשל מזבח ה"ה בשל בד"ה" איך אישתמיטתיה הגמרא ופרש"י במקומו:

רש"י ד"ה נפלוג ר"ש עלה. דקאמרי אינהו יקברו ואיהו יפדו. כצ"ל:

תד"ה אפילו. כגון שמתפיס תרנגולין לבדה"ב. נראה להגיה למזבח: