רש"ש על תמורה לב:

גמרא ת"כ דריו"ח ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו כו'. כצ"ל:

שם בבע"מ שיפדו הכ"מ. כן הוא הגירסא שלפנינו וישרה היא. וההגהה שבגליון שבושא היא אף שכן היא במנחות ובבכורות יש להגיה שם כמו דאיתא הכא:

שם כשה"א ואם בבהמה הטמאה ופדה כו'. כצ"ל:

תד"ה וד"ה. אבל בקדב"ה למאן דאית ליה כו'. כצ"ל. ותיבת אפילו נראה למחוק: