רש"ש על תמורה יב:

רש"י ד"ה מטהרת ברבייה. דאין השאובין פוסלין כו' אלא כו' כ' סאין. התוי"ט בפ"ה דתרומות מ"ו הביא את הב"י שכ' בשם רש"י דנזיר דבעינן כשרים כ' סאה ורביעית (כצ"ל). ובמחכ"ת ל"ד דהרי מסיק שם דבטלוה והעמידו על כ"א סאה. וע"ז סובב כוונת הב"י ע"ש:

רש"י ד"ה אלא הא כו'. לא ר' אליעזר כו'. כצ"ל בי':

רש"י ד"ה אלא לפ"ח כלים. ויוסף ב"ח היא. הס"ד ומתחיל דבור שנפלו למקוה:

תד"ה אלא אר"פ (שבע"א). ור"י השיב כו' אבל אם רובן שאובין אפי' אם ירדו אח"כ מ"ס כו'. כצ"ל:

בא"ד דבכ"מ בהש"ס מצינו כן דמעיקרא כו'. גדולה מזו תמצא בשבועות (לז) לפי' קמא דבתד"ה מאי ע"ש:

בא"ד אבל ע"י רבייה והמשכה כשר לכ"ע שאם יש כו' מותר למלאות בכתף כו' עד שיתמלאו וההיא דפ"ד כו'. כצ"ל ור"ל ולא תקשה משם דמשמע דבעינן שיתערבו קודם שיגיעו למקוה וע"ז תירצו ונראה דקתני שנתערבו כו'. וכ"נ שהבינם התוי"ט במקואות שם: