רש"ש על תמורה יב.

במשנה ואין מי חטאת נעשין מ"ח כו' ואין בה"פ עושה ב"פ. כצ"ל:

גמרא ארחב"א אריו"ח ראב"י היא כו'. וקיים דבריו הרע"ב בפי' הא' וסיים כ"נ פי' משנה זו וכ"פ במס' תרומות כו'. ותמיהני כיון דהגמרא דחי ליה מפני מימרא דרבין אריו"ח מאן ספין כו' לקיימו:

תד"ה אין המדומע. ואם יש בשניה שיעור כדי לבטל כו'. מלשון זה משמע דהחולין שבמדומע לא מצטרפי לבטלו וכדעת הרמב"ם שהבאתי שם בתרומות ודלא כפרש"י:

תד"ה ואין המחומץ. לכן נל"פ כגון כזית שאור כו'. כצ"ל: