רש"ש על סוטה יב.

גמרא וארדן כו' על שהיו פניה דומין לורד. היינו אחר שנתרפאה כמש"כ הרש"א. והואיל דהוא גרם לה כדלקמן שנעשה לה כאב לכך נקרא שמו ארדן שעשה אותה כורד:

שם ובני חלאה צרת וצחר. כצ"ל בח':

שם אפשר בת ק"ל שנה הויא וק"ל בת. עמש"כ במדרש שם במ"ת:

שם א"ר יהודה בר זבינא שנולדו בה סימני נערות. כצ"ל כבאינך וכ"ה בע"י ובמדרש:

שם ותרא אותו כי טוב הוא תניא רמ"א טוב שמו כו'. עמש"כ שם בס"ד:

שם רנ"א הגון לנביאות אחרים כו'. לפמש"כ שם הוה זה פלוגתא אחרת מה היה טיבותיה ודלא כהתוס' שכתבו שחזר בו ר"מ:

שם ממטו ינוקא התם כי היכי דלישמעינה כו'. בע"י ובמדרש גי' אחרות יותר מכוונות:

שם מ"ש גומא א"ר אלעזר כו'. כצ"ל בל"י:

רש"י ד"ה ששיבב א"ע. ע"ש שמרד בעצת מרגלים. כ"ה במגילה (יג):