רש"ש על שבועות מז.

גמרא אר"י ב"מ עבד ר"נ עובדא יחלוקו. נראה דזהו סיום מא"ד וכ"נ מהמהרש"א:

רש"י ד"ה ואין אדם מוריש. הואיל והוא מחויב שבועה שלא קבלתי כו'. כצ"ל:

תד"ה הוה. ה"נ מצינו כו' שקרא רב רבותינו לר"כ ור"א. ע"ש דסתמא דגמרא קראה להו הכי ולא רב בעצמו:

בא"ד אבל קשה מפ' א"מ כו'. לפי הגי' שלפנינו בעובדא דנסכא כאן רב אמי ולמש"כ בעצמם בב"ב (י"א ב') ד"ה בעא. דרבי אמי לחוד ורב אמי לחוד והאחרון היה גדול מן הראשון א"ש בפשיטות ואף דאולי היה גירסתם כאן רבי אמי כמו שהוא לפנינו בב"ב ה"ל לשבש הגי' דצ"ל רב אמי כמו שעשו בכ"ד ולפלא יותר דגם בב"ב (ל"ד) כתבו כדהכא ולא זכרו מש"כ לעיל שם:

תד"ה מתוך. שלא יפקיעו כו' תקנו כו'. כצ"ל בל"ו:

בא"ד כתנא דבסמוך דמסייע ליה לדר' אבא. כצ"ל: