רש"ש על שבועות מו:

גמרא שעלתה לו נשיכה בגבו כו'. כה"ג בעירובין (ק"ג ב'):

גמ' שם ודילמא אחר עביד ליה דליכא אחר. משמע דבשבועה מיהא שקיל אע"ג דאיכא אחר וכ"ה ברמב"ם להדיא ונראה טעמא משום דלא שכיח שיחבלנו אחר בבית שאינו שלו ולכן אם היה טוען הנחבל על האחר אינו נוטל אפי' בשבועה. ועי' בטור בשם הרמ"ה דדוקא דמינצו בהדדי ודברי התוי"ט בזה אינן מובנים גם מש"כ דבגמרא איתא ודילמא לאחר א"ל ליתא אלא דהיא גי' הרי"ף והרא"ש: