רש"ש על ראש השנה כד:

גמרא של חמשה ושל ששה. אע"ג דתני של ו' איצטריך למתני של ה' משום דדמיא טפי לשל מקדש בהשתוות הקנים דמשני הצדדים. וברמב"ם נשמט של שש:

[רש"י ד"ה דשף ויתיב. ותמיד היתה שכינה מצויה שם. עי' מגילה (כט)] :

תד"ה שאני ר"ג. ואע"ג כו' הכא ל"ג משום מצוה. ועי' בגיטין (ח ב) תד"ה אע"ג. ואפשר דבאיסור לאו מותר לכולי עלמא ע"י נכרי משום מצוה:

בא"ד דלא סמכינן אדרבא. כצ"ל: