רש"ש על ראש השנה כד.

במשנה ראב"צ כו' שכבר קדשוהו שמים. ז"ל הירושלמי טעמא דראב"צ כיון שב"ד שלמעלן רואה שאין ב"ד מקדשין אותו הן מקדשין אותו. ופי' הק"ע מקדשין את יום ל"א מיד בתחלת הלילה. ול"ד דהא א"מ אה"ח בלילה כבר"פ דלקמן. ולשון התוס' בסנהדרין (י ב) מן הבוקר ביום ל"א ומה שפי' הרע"ב (והוא מפי' הרמב"ם) בטעמיה שקה"ח אינו חובה כו'. תמוה דכן ס"ל לראב"ש בגמרא דבין כך ובין כך א"מ אותו. אבל ראב"צ ע"כ ס"ל דמצוה לקדש חדשים רק דבשל"ב כבר קדשוהו שמים וכ"נ מפרש"י לעיל (ח ב):

גמרא חצר כנגד עזרה שולחן כנגד כו' מנורה כנגד כו'. במס' ע"ז הגי' בכולם תבנית וכ"ה ברי"ף ורא"ש שם ובטור וש"ע:

תד"ה אכסדרה. אע"פ כו' דה"ל גיפופי ט"ו אמה כו'. תימה דהרי האולם היה רחבו מצפון לדרום מאה אמה ופתחו לא היה אלא רוחב כ' נמצא דה"ל גיפופי מ' אמה לכאן ומ' לכאן. והא דתנן התם ט"ו אמה היינו מחוץ להיכל ותאיו ע"ש היטב ובמש"כ שם בסה"פ בס"ד: