רש"ש על ראש השנה י:

גמרא כל הרכבה שאינה קולטת כו'. עט"א דפסיקא ליה דה"ה דפליגי כזה בהשרשה דתבואה. ועמש"כ בס"ד בפ"ב דכלאים מ"ג. והנה בקושייתו היה מתיישב דעת הרמב"ם אשר תמהתי עליו בריש מכלתין די"ל דדחה סוגיא דפסחים מפני סוגיא דמנחות דמוכח משם דל"א מקצת היום ככולו. (אלא דעיקר קושייתו אינה דלישנא דר"י משמע דיותר מג"י א"א שתשתהי הקליטה אבל בפחות אפשר והוא כדמסיק מהירושלמי). אמנם עדיין קשיא בשלשים יום דחשיבת שנה הל"ל דמקצת היום ככולו כדאמרי' הכא לר"מ ביום אחד. וכ"מ ג"כ מטעמא דר"א דלקמן דיליף מדיום א' בחדש חשוב חדש והתם אפי' מקצת יום כדכתיב באחד לחדש וכן ר"מ הלא יליף מיניה על מקצת יום וזה יקשה גם לישוב הנו"ב שציינתיו שמה:

גמ' שם ור"א מ"ט כו' באחד לחדש כו' וקא קרי ליה חדש כו'. נ"ל דר"ל דאל"ה לא ה"ל למיכתב אלא באחד בלא מלת לחדש וכדכתיב ויחל לבנות בחדש השני בשני דלפשטי' פי' בשני לחדש ודרשה דלעיל (ג) הוא מדלא כתיב ובהדיא:

גמ' שם בתשרי נברא העולם. ק"ל דהא הכוונה על בריאת האדם ושנברא בר"ה כמש"כ התוס' לעיל (ח) ד"ה לתקופות והר"ן לקמן במשנה דבד' פרקים א"כ מדוע לא קאמר בר"ה נברא העולם כמו שאמר בר"ה נפקדה כו' בר"ה יצא כו' בר"ה בטלה כו' וכמו כן קשה בדר' יהושע. ואולי משום דהראיה מהמקראות אינה אלא על החדש ור"ה הוא מסברא:

[שם בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה. תמה אנכי על הפייטן בשחרית יום א' דר"ה בפיוט תאלת זו שיסד בזה פרק חנן עתירה כו' (ר"ל יצחק ע"ש) עד התרה. אנקת אסיר אז כהוכתרה. שהרי הגמ' כאן לא חשיב לה] :

תד"ה שלשים. דלא איירי בתוספת שביעית כו'. כצ"ל:

תד"ה מדאכתי (בסופו). בחדש השני בעשרים בחדש. כצ"ל: