רש"ש על פסחים ח:

גמרא ניזל מאי כו'. ק"ק מיומא (עז ב) דשרי שם כה"ג מטעמא כדי שלא תהא מכשילן לע"ל. ועי' ביצה (יא ב):

גמ' ולא יחמוד איש כו'. ואין חיה כו' ואין חולדה כו'. דמצינו לשון איש גם על שארי ב"ח זולת האדם (בראשית ז ב) וכן ביריעות אשה אל אחותה (שמות כ״ו:ג׳) עי' פירש"י שם:

גמ' והא חיצונות קתני. כצ"ל:

רש"י ד"ה פירות גינוסר. והיינו כנרת. כ"ה במגילה (ו):

רש"י ד"ה וריו"ח. ובודק כו' העליונות ע"פ כל ארכו ורחבו כו'. הא דלא פי' ג"כ בשורה החיצונה שהיא ע"פ כל רחבו משום דסמיך על מה שפי' בה כבר בדברי רב יהודה דבה לא פליגי. והתוי"ט נדחק בזה והרע"ב נמשך אחר לשון רש"י: