רש"ש על פסחים קכ:

ברשב"ם ד"ה הוה מנמנם. לאחר שהתחיל לאכול מצות כו'. עיין תוספות לעיל קיט ב ד"ה א"ר:

רשב"ם ד"ה ראב"ע הוא. כדתניא כו' ראב"ע אומר בערב כו'. ע"ש דהא רבי אליעזר סתמא דהוא בן הורקנוס אמרה:

רשב"ם ד"ה שלמים. דהא בלילה הזה כו'. ר"ל דתיבת בלילה דלפנינו דודאי בכ"מ לילה ממעט יום איזה שיהיה אך בלילה דהכא אינו ממעט רק יום זביחתו מטעם דמפרש הש"ס הואיל ופסח קק"ל כו' שוב ראיתי ברש"א דנראה דמוחק מלת הזה מדבריו אבל ק"ל על פירושו דא"כ אפילו עתה דכתיב הזה מ"מ אימא דנאכל ביום שבינתיים דהא הלילה אינו ממעט אלא יום שלפניו והזה אינו ממעט רק לילה אחר ועד בקר הוא בקר שני:

רשב"ם ד"ה מהו דתימא כו'. פירושו דחוק ולנל"פ דה"א דקרא המחייב אותנו בזה"ז באכילת מצה דהוא בערב תאכלו מצות שם לא הוקש לפסח וכ"נ מפירוש רש"י לגי' הישנה:

תד"ה מלא תותירו. עיין רש"א ועמש"כ (בברכות ט) בס"ד: