רש"ש על פסחים קכא.

תוס' ד"ה כשת"ל. דפריך דאילו פסח בשפיכה כו' ומשני מאי נ"מ כו'. לכאורה הנ"ל להגיה דפריק דאילו כו' ופריך מאי נ"מ כו' ע"ש בסוגיא אך גם בזבחים איתא בדבריהם הלשון כמו כאן:

בא"ד והאי דלא משני הכי כדפרי' כו' משום דדרשה דריה"ג פשיט ליה טפי. לכאורה דבריהם חתומים ואולי יכוונו דהאי דלא משני דהאי תנא דמניין לניתנין בזריקה כו' לא אתיא כרי"ש דהוא לא מפיק ליה מקרא אלא מסברא וקרא כי אתיא לפסח דבשפיכה ואהא מתרצי כיון דהש"ס אייתי התם לעיל דרשה דריה"ג אם איתא דרי"ש א"ל מסברא הא דכל הניתנין כו' ה"ל לאוקמי יותר האי קרא דודם זבחיך ישפך להכי אע"ג דסברא הוא דומיא דאמרינן בעלמא מילתא דאתא בק"ו טרח וכ"ל קרא (ועיין (בשבועות כב ב) בתד"ה אב"א) מלדרשו על פסח דבשפיכה היפך דרשה דריה"ג הפשוטה וכי משני תרי תנאי הוא כפרש"י ומסקנא דשם פליגא על הסוגיא דהכא ודלעיל: