פסחים קכ:
Pesachim 120b · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נִתְנַמְנְמוּ יֹאכֵלוּ נִרְדְּמוּ לֹא יֹאכֵלוּ הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם:
גְּמָ' רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נִתְנַמְנְמוּ יֹאכֵלוּ נִרְדְּמוּ לֹא יֹאכֵלוּ הֵיכִי דָּמֵי נִתְנַמְנֵם אָמַר רַב אָשֵׁי נִים וְלָא נִים תִּיר וְלָא תִּיר כְּגוֹן דְּקָרֵי לֵיהּ וְעָנֵי וְלָא יָדַע לְאַהְדּוֹרֵי סְבָרָא וְכִי מַדְכְּרוּ לֵיהּ מִדְּכַר
אַבָּיֵי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבָּה חֲזָא דְּקָא נַמְנֵם אֲמַר לֵיהּ מֵינָם קָא נָאֵים מָר אֲמַר לֵיהּ מֵינוֹמֵי קָא (מְנַמְנֵם) [מְנַמְנַמְנָא] וּתְנַן נִתְנַמְנְמוּ יֹאכֵלוּ נִרְדְּמוּ לֹא יֹאכֵלוּ:
הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם וְכוּ': אַלְמָא מֵחֲצוֹת הָוֵה לֵיהּ נוֹתָר מַאן תַּנָּא
אָמַר רַב יוֹסֵף רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הוּא דְּתַנְיָא וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה
מַה לְהַלָּן עַד חֲצוֹת אַף כָּאן עַד חֲצוֹת
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וַהֲלֹא נֶאֱמַר חִפָּזוֹן עַד שְׁעַת חִפָּזוֹן
אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּלַּיְלָה יָכוֹל יְהֵא נֶאֱכָל כַּקֳּדָשִׁים בַּיּוֹם תַּלְמוּד לוֹמַר בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה הוּא נֶאֱכָל וְאֵינוֹ נֶאֱכָל בְּיוֹם
וְרַבִּי עֲקִיבָא הַאי הַזֶּה מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי לַיְלָה אַחֵר הוּא דַּאֲתָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּפֶסַח קָדָשִׁים קַלִּים וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים מָה שְׁלָמִים נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד אַף פֶּסַח
אוֹקֵים לֵילוֹת בִּמְקוֹם יָמִים וִיהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד כְּתַב רַחֲמָנָא הַזֶּה
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר לָךְ מִלֹּא תוֹתִירוּ עַד בֹּקֶר נָפְקָא הָא
וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לָךְ אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא הַזֶּה הֲוָה אָמֵינָא מַאי בֹּקֶר בֹּקֶר שֵׁנִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לָךְ כׇּל הֵיכָא דִּכְתַב בֹּקֶר בֹּקֶר רִאשׁוֹן הוּא
אָמַר רָבָא אָכַל מַצָּה בִּזְמַן הַזֶּה אַחַר חֲצוֹת לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ פְּשִׁיטָא דְּכֵיוָן דְּאִיתַּקַּשׁ לְפֶסַח כְּפֶסַח דָּמֵי
מַהוּ דְּתֵימָא הָא אַפְּקֵיהּ קְרָא מֵהֶיקֵּישָׁא קָמַשְׁמַע לַן דְּכִי אַהְדְּרֵיהּ קְרָא לְמִילְּתָא קַמַּיְיתָא אַהְדְּרֵיהּ:
הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם וְכוּ': רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא חַד אָמַר מִשּׁוּם חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה וְחַד אָמַר מִשּׁוּם עֲצֵלֵי כְהוּנָּה חַד אָמַר כְּזַיִת וְחַד אָמַר כְּבֵיצָה
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
גמ' עד שעת חפזון - שנבהלו לצאת והיינו עד הבקר:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
מלא תותירו עד בקר נפקא - אע"ג דדרשינן מיניה (לעיל פסחים דף פג:) ליתן לו בקר שני לשריפתו דנפקא לן מהתם דאין שורפין קדשים בי"ט אית מאן דמפיק ליה בפ"ב דשבת (דף כד:) ובמכילתין מדוכתא אחרינא:
- בן יהוידע על פסחים Ben Yehoyada on Pesachim
אָמַר לֵיהּ: מֵינַם קָא נָאִים מַר? אָמַר לֵיהּ: מֵינוּמִי קָא מְנַמְנֵם. נראה לי בס"ד דאביי ידע למתניתין דנתנמנמו יאכלו, ורק חשב אולי רבה לא היה בסוג נתנמנמו שהוא נִים וְלָא נִים, תִּיר וְלָא תִּיר אלא היה ישן ממש דְלָא יָדַע לְאַהֲדוּרֵי סְבָרָא, וְכִי…
- חידושי חתם סופר על פסחים Chidushei Chatam Sofer on Pesachim
מלא תותירו ממנו עד בקר נפקא. כ' תוס' אע"ג דדרשי' מיני' לעיל לתן לו בקר שני לשריפתו דנפ"ל מהתם אין שורפי' קדשי' בי"ט הק' המרש"א ההוא מוהנותר ממנו עד בקר דרשי' ולא מולא תותירו ממנו עד בקר ולע"ד לישב בקיצור דלכאורה ק' מנ"ל דאין שורפי' קדשי' דלמה גז"ה בעלמא…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
גמרא בחפזון עד שעת חפזון א"כ מת"ל בלילה יכול כו' ת"ל בלילה בלילה הוא נאכל כו' כצ"ל:
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
מתני' ישנו מקצתן יאכלו כלן לא יאכלו נתנמנו יאכלו היכי דמי נתנמנמו אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרי ליה מדכר אביי הוה יתיב קמיה דרבא חזייה דהוה קא מנמנם אמר ליה מינם קא ניים מר אמר ליה מתנמנומי קא מנמנם…
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
ברשב"ם ד"ה הוה מנמנם. לאחר שהתחיל לאכול מצות כו'. עיין תוספות לעיל קיט ב ד"ה א"ר:
- רשב"ם על פסחים Rashbam on Pesachim
הפסח אחר חצות מטמא את הידים - דה"ל נותר מחצות ואילך ורבנן גזרו על הנותר לטמא את הידים כדמפרש טעמא בגמרא: