רש"ש על נדה כה:

גמרא מעדותו של ר"נ נשנית משנה זו. עי' מש"כ בשבת (דף פג ב) בס"ד:

רש"י ד"ה שאם תפיל שנים. ולא משכי בתר פ' דנקבה. כצ"ל:

בא"ד ועכשיו מה שהיא רואה ביום פ"ח תחלת כו'. כצ"ל:

תד"ה קמ"ל. לר"ת כו' א"ש דצ"ל שהזריעו בב"א. כצ"ל:

בא"ד והא כו' חוזרת ומתעברת. הוא לקמן (כז):

בא"ד והל"ל בביאה ראשונה הזריע הוא תחלה ובביאה שניה הזריעה היא תחלה. כצ"ל וכ"ה במהרש"ל:

בא"ד ומיהו תימה גם לפיר"ת כו' ותרתי ל"ל. עיין מהרש"א. וק"ל דהא ממתניתין דהכא לא שמעינן לה דאיכא למימר דמיירי דולד שעמו נולד לפני שקעה"ח ונאבד או שהיה שפיר מרוקם כמ"ש המהרש"א בדעת המקשה. וסנדל לאחר שקעה"ח וקמ"ל דהוה ולד. ומיניה מנינן שבועיים דנקבה וימי טוהר דזכר וצ"ע: