רש"ש על קידושין לו.

גמרא בראשם מה ת"ל. נראה דסמיך על גז"ש דקרחה קרחה דמסיק. דאי לא גז"ש ולא הוה כתיב בראשם ה"א דבכ"מ כינוס שער אסור. או לאידך גיסא דה"א דאינו אסור אלא משפוע קדקוד ולאחוריו דשם נקרא קרחה כדפרש"י בפ' תזריע (יג מ"א):

שם ובין לאביי כו' האי בנים אתם כו'. לכאורה זה יקשה גם לתנא דמתניתין:

תד"ה אי לאו. ועוד קשה דתנא דמתניתין כו' והא אפי' אפאת אמר לעיל דקאי בני אהרן כו' כצ"ל:

רש"י במשנה ד"ה הסמיכות חוץ מסוטה ונזירה שהן מניפות מנחתן כו' שמנחתן כו'. לכאורה אינו מדוייק דבנזיר אין תנופה במנחה. (ר"ל במנחת נסכיו של עולתו ושלמיו) רק בהזרוע וכו' כדכתיב בקרא. אולם לשון המשנה משמע ג"כ דמנחת קאי נמי אנזירה. ונ"ל דקורא התנא לחלה ולרקיק דטעונין תנופה בשם מנחה כמו דהתורה קוראה לשתי הלחם בשם מנחה (בפ' פנחס) וכדאיתא במנחות (מו ב). וע"ש בתוס' ר"פ כל המנחות:

רש"י ד"ה דבר אל בנ"י והניף. וכתיב בההוא ענינא והניף. זה הלשון לא כתיב שם אלא להניף:

תד"ה הקבלות. שהרי מן והקריבו בני אהרן נפקא כו'. כצ"ל:

בא"ד ותנופה נמי איצטריך כו'. עי' מהרש"א ואישתמיטתי' גמרא יומא (ה) דמבואר שם להדיא דאינה מעכבת: