רש"ש על כתובות ו:

רש"י ד"ה דטריד דלא בעל. מצטער שלא בעל. לכאורה הנ"ל להגיה בעיל ת' בעל וכלשון הגמרא. וכ"ה לשונו לקמן בד"ה אלא אמר רבא. וכן בתוד"ה והא. שוב התבוננתי דאולי כיון בגירסתו זאת ליישב מה דק"ל על מה שחילק רש"י לקמן וכן התוס' לאביי בין ק"ש להא דאבל. דגבי ק"ש מצטער דלא מצי עביד מצוה דהלא באבל יש ג"כ צער כזה דל"מ עביד מצות תפילין. וע"כ צ"ל דעל זה אינו מצטער הואיל דרחמנא פטריה. א"כ גבי ק"ש נמי הרי רחמנא אסריה. אלא ע"כ צריך לחלק דגבי ק"ש מצטער על מה שפשע שלא בעל מקודם בלילות החול ונכון בס"ד:

תד"ה והני. דניחא ליה לאוקמי מתני' כשמואל. לפמש"כ ביבמות (פ) דאין סברא דליפלוג רב על סתם משנה ע"ש. טפי י"ל דדחיק אביי ללישנא דנהרדעי דרב אוסר:

תד"ה רוב. מי חיישינן לדשמואל כו' או דלמא באמבטי עיברה כו'. משמע דמפרשי דאי חיישינן לדשמואל הות אסירא לכה"ג (ודלא כדמשמע מדבריהם בחגיגה שם) וזה אישתמיט מהמל"מ בפי"ז מהל' א"ב הי"ג:

תד"ה ואם להוציא. וס"ד דר"א דמותיב כו' ולא לפתח דהוה משאצ"ל ואפ"ה אסר שמואל ולהכי פריך כו'. כ"נ דצ"ל: