רש"ש על עירובין ל:

רש"י ד"ה מיתשיל עליה. ויפתח בחרטה לא נתכוונתי כו'. אזיל לשיטתיה לקמן (סד ב) בפי' פותחין בחרטה וע"ש בתוספות:

רש"י ד"ה טהור. שכבר נידושו כו'. עי' מש"כ פי"ח דאהלות מ"ה פי' אחר בזה בס"ד:

רש"י ד"ה שמיה אהל (הב'). ובין לר"י ובין לרבנן כסומכוס ס"ל כו'. עי' לעיל כז תד"ה מפני:

תוס' ד"ה תרגומא. וא"ת כו'. לעד"נ מדקאמרה הגמרא אבל רעבתן כו' דלכאורה שפת יתר הוא. דבא לאפוקי עוג מה"ב דמודה רשב"א דבדידיה משערינן דגם ממתניתין משמעה כן דומיא דמלא לוגמיו דבעינן דידיה כדאיתא ביומא (פ ב) ולרבנן אפי' לעוג משערינן בסעודה בינונית לכן לא אתיא כוותייהו. והא דפריך לעיל מרשב"א דהכא אדרשב"א דעוג מה"ב פתחו כמלואו היינו לס"ד דהכא. וע"ש במהרש"א: