רש"ש על חולין עו.

גמרא ר"פ מתני הכי כו' למעלה למעלה מן הארכובה וכן שניטל כו'. כ"ה הגי' ברא"ש ומלות ומצומת הגידין ליתא וכן נכון:

רש"י ד"ה בגמל ניכר. שאינה מגעת לערקום דהיינו ארכובה כו'. כ"ה בר"ן:

רש"י ד"ה מ"ט לא אמרי. הוא למטה מן הארכובה ולמעלה כו'. כצ"ל ותיבות ומצומת הגידין נראה למחוק:

רש"י ד"ה ולא אמרי ליה. וה"נ אי הוה אמרי ליה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה וכי מתתי. ולקמן פסיק הלכתא הכי אפי' בנשבר כו'. לכאורה משם אין הכרע דמיירי בארכובה התחתונה. שוב ראיתי ברא"ש שדחה באמת ראיה זו: ונ"ל דרש"י לשיטתי' דפי' שם טעמא דשמואל דמכשיר בנשבר משום דגידין קיימי. ולמ"ד ארכובה עליונה ע"כ אין הטעם משום חסרון הגידין דהרי מכשיר בנחתך עצם האמצעי למעלה מצה"ג אף שנחסרו הגידין. וע"כ לדידי' טריפות דנחתך למעלה מארכובה העליונה אינו אלא משום גוף העצם א"כ אפי' נשבר נמי ונכון בס"ד:

רש"י ד"ה דאגרמא ולבר. כדמפרש לקמן. הס"ד ומה"ד דאגרמא ולגו: