רש"ש על חולין עב.

תד"ה גזירה (בסופו) . היכי מיתוקמא מתניתין (כצ"ל) אליבי' דחיה טמאה ואשה טהורה. אלמה לא אשה טהורה משום טומאה בלועה. וחיה טמאה דהוה כשתי טבעות:

רש"י (במשנה) . א"נ אם נמצא (כצ"ל) עובר מת נבלה גמורה כו'. לכאורה אינו מוכרח דכיון דחשבינן ליה כחי להתירו בשחיטת אמו וכמש"כ התוס' ושחיטה עושה ניפול הוה האבר כפורש מן החי:

תד"ה וחכמים. להפקיע הטומאה לטהרה. כצ"ל: