רש"ש על בבא מציעא צ:

גמרא בעא מיניה ריו"נ מר"ס כו'. בגה"ש מביא דבירושלמי איתא ששאל כן ר"ע לרשב"י כו' אבל שם איתא ששאלו מיבדיקיני' פי' לבדקו אם ידע להשיב כי ר"ע היה רבו:

תד"ה ישב. אבל הכא שישב לה מאליו בעי כו'. אבל אם הושיב לה חבירו והוא דש בה משמע ברש"י לקמן ד"ה וכן המזווג דחייב ועי' סמ"ע שם סקי"ג:

תד"ה ריו"ח. דבדבורי' קעביד מעשה שהולכת (זה קאי על הנהיגה) ודשה בל"א (קאי על חסמה):