רש"ש על בבא מציעא צא.

גמרא רבא אמר בבא לצאת יד"ש ואתנן אסרה כו'. כצ"ל. וכ"ה התוס' בסנהדרין (עב) וכ"נ מציון התוס' דהכא ולזה כוון הח"ג שהועתק בגליון שה"ח אלא שנפל בו ט"ס:

רש"י ד"ה וסופג אה"א. שאדם מגיד בשפתיו. נראה דצ"ל מניד בנו"ן מלשון וניד שפתי (איוב יו):

רש"י ד"ה רבא אמר אתנן. א"נ אי תפיס לא מפקינן מיניה. ר"ל בב"ד אבל הוא בעצמו אם אין חברו רוצה לצאת יד"ש צריך להחזיר וכש"כ שלא לתפוס וכמש"כ התוס' בעובדא דרבא בפ' בסו"מ ומיושב קושיית הט"א בשהם דחגיגה משם על פרש"י: