רש"ש על בבא קמא פה.

גמרא אסיא רחיקא עינא עוירא. עי' פרש"י ולעד"נ ע"ד שפי' בפ' (בחוקותי כו טז) דתוחלת ממושכה קרויה כליון עינים:

רש"י ד"ה בין סם בסם שאין שם צער כלל. ובחומש פי' בסם שאינו מצטער כ"כ וכ"כ (לעיל ד ב) משמע דאינו נותן לו רק מה שביני לביני וכמו שבאר שם בפי' החומש אלא אומרים יש לו לחתכה בסם כו' ע"ש כה"ד ותמוה דהרי בנזק לא שלם לו רק מה שפחת דמיו וצערו ודאי חייב לתת משלם כפי מה שהוא ואין לנכות אפי' צער קטן דסם ופי' שבכאן הוא נכון: