רש"ש על בבא בתרא כז:

תד"ה ואחד. ולפיכך שמעתין דהכא כרב כו'. לפי מה שפרש"י שם דנטוע סמוך למיצר רק דהשרשים נוטין בשל חבירו א"כ לכאורה כרב נמי לא אתיא הא דאילן הסמוך למיצר דהכא וע' בנ"י שם. וע"כ צ"ל דהתם שאני דכל השרשים נטויין בשל חבירו. לשמואל נמי התם משום דכל הגזע עומד בשלו וע"ש בתוס':

במשנה קוצץ מלא המרדע ע"ג המחרישה. ובמשנה הסמוכה כדי שיהא גמל עובר ורוכבו. נ"ל דבא לארויי בזה ג"כ שיעור קציצת המשוך ברוחב לשדהו או לר"ה שא"צ לקוצצו עד המיצר או עד סוף רוחב ר"ה כי גב המחרישה מסתמא מופלגת קצת מן המצר וכן רוחב הגמל אינו חופף עצמו באילן. ולכן אמר בניגודו כנגד המשקולת הנופל יותר על שיעור המשך ברוחב כמו בעירובין (נ"ח) ע"ש:

תד"ה בדחלולי. שעושים צורות כו' (כצ"ל). ונ"ל דלפי' ר"ח גרסי' בגמ' ושרי התם ברי"ש פי' וינוח שם: