רש"ש על עבודה זרה סט.

רש"י ד"ה ה"ג. וכן כל איסור שבתורה. עי' מש"כ לעיל ס"ו בס"ד:

תד"ה סבר. תימה כו' בדבר לח בטל בס'. לכאורה מוכח בפ"ב מ"ו וז' ובש"מ דאין חילוק בין לח ליבש רק בין מינו לשא"מ. במינו בעי ק' ושלב"מ בנו"ט דהוא ס':

בא"ד לכך לא ילפינן מיניה שרצים כו'. כצ"ל:

תד"ה כתבלין. כצ"ל בכ':

במשנה עובד כוכבים שהיה מעביר ע"י כדי יין כו'. הרא"ש בשם הרמב"ן כ' דלא מיירי בפתוחות לגמרי דודאי יש לחוש דלמא נגע ע"ש. והתוי"ט לקמן מ"ז ד"ה המערה תמה דתיפוק ליה משום נדנוד כו' ע"ש. וא"כ תימא כלל. דבכלי רחב אינו נאסר מפני נדנוד דרך הילוכו. עי' בט"ז סי' קכ"ה סקי"ג ובש"ך סקי"ט:

רש"י ד"ה סתומות מותרות. וסתמא כרבן שמעון מדל"ק שישתום. כצ"ל וכ"ה בר"ן וברש"י שם:

תד"ה מ"ש. כדתנן אם הניחו כו'. כצ"ל: