רש"ש על עבודה זרה סט:

תד"ה היה. וכן בסיפא כו' כדי שיפתח ויגוף ותיגוב כו'. כצ"ל ובמהרש"א ט"ס:

תד"ה מ"ט. ע"ש ברזא כו' אותו בה. כצ"ל:

בא"ד מדקאמר דוקא משום שייכא כו'. כצ"ל:

בא"ד או שכח היאך חתמו כו'. לכאורה למה יגרע זה מלא הלך כלל לראותו. ואולי זהו הריעותא דאם היה החותם מכוון כמו שעשאו ודאי היה נזכר בראותו אותו עתה לומר שהוא הוא שעשאו וכן יעיד הנסיון:

בא"ד ומיהו אין נכון כו' דאז ודאי אינו מותר כו'. כצ"ל:

בא"ד ולתת חשוק כו' סביב השולים במקום כו'. כצ"ל וכ"ה לעיל (לא ב) בדבריהם:

בא"ד מיהו אין לאסור ג"ז בדיעבד. נראה למחוק כ"ז מכאן ולהציגם לקמן אחר או שיחזור: