רש"ש על עבודה זרה סח:

תד"ה ר"ש. ותירץ ר"ת כו' היינו מתניתין דהתם (ר"ל דבמעילה גופה) דאמרינן נמי כו'. כצ"ל ותיבות דמס' ערלה למחוק:

בא"ד וההיא דמייתי הכא לאו היינו מתני' דמעילה אלא היינו מתני' דמס' ערלה דמיירי בתערובות כו'. כצ"ל. ועי' בר"ש רפ"ב דערלה ותמצא כן. ומשמע דהיה הגי' לפניהם בערלה אסורין ומצטרפין כמו במ"י שם גבי תבלין וכדאייתא הגמרא לעיל (סו) וע"ש בתוס'. וגם מדברי ר"א שם בסיפא מצטרפין בנו"ט אבל לא לאסור מוכח דאיירי בתערובות כנ"ל נכון. ובזה תפול ההגהה דעה"ג דלהתוס' הגי' דתניא וכן מה שהעיר הגרי"פ ע"ד:

בא"ד דכיון דאיכא מאתים דהיתר נגד ערלה לחוד ונגד כה"כ לחוד מותר אע"ג דליכא מאתים נגד כולם. כצ"ל:

בא"ד דהיינו דוקא באיסור בעיניה. כצ"ל: