רש"ש על עבודה זרה סג.

גמרא ותיפשוט מדר' אלעזר. כצ"ל בל"י וכמו שהגיה הגרי"פ לעיל וכן כולם:

רש"י ד"ה בטלה סתם. דקנייה ליה. ר"ל להטלה וא"צ להגהת הגרי"פ:

תד"ה או. ואע"פ שאין אתנן חל על המוקדשין כו'. הוא בתמורה (ל ב'):

תד"ה והא. ול"ד כו' נתנה לסיטון מעל כו'. לכאורה לפמש"כ בב"מ (מג א) בד"ה "מאי ועוי"ל דלריו"ח כו' לא הפקיעו כח שיש לו למוכר במעות כו' והוי שואל כו'" א"ש בפשיטות וע"ע בדבריהם שם (כט) ד"ה והוי:

בא"ד דכיון דמעל מה"ת כו'. דברי מהר"ם בזה אינם מחוורין ואולי כוונתם דאף דנתן השי"ת כח לחכמים לעשות תקנות לפי הזמן ז"א אלא לתקנת בנ"א אבל לא לתקנת גבוה וכדאיתא בקדושין רשות הגבוה בכסף כו':

תד"ה ואין. ומסיק תרגמא רב חסדא בחנוני כו'. כצ"ל:

בא"ד ולא קנין גמור שיוכל להקדישו ומעתה שקונה כו'. כ"נ דצ"ל:

בא"ד (ע"ב) ואע"פ שבמשיכתן כו' אלא לזכות לעצמן כו' להקנות לעצמן רק כו'. כצ"ל:

בא"ד שהקדים כו' לזכות לו בעצמו כשיתנם לפועלים. כצ"ל: