רש"ש על עבודה זרה סב:

גמרא מי אמרי' כיון דאיסוריה חמור. כצ"ל כבפרש"י:

תד"ה העלה (בסופו). לכנל"פ כו' היינו להיות מעות בקדושת מעשר ביד הלוקח כמו כו' מי שיש לו סלע של שביעית כו'. דבריהם מגומגמים בעיני הסתומות באין הבנה ה' יאיר עיני [ועמש"כ בב"מ נ"ג בתד"ה והן נ"כ] :

תד"ה ולקברינהו. פרק שני דתמורה. היה כתוב בר"ת פ"ב והכונה בפ' בתרא:

בא"ד ושער נזיר וכו' דקברי כו'. כ"נ דצ"ל:

תד"ה יזפי. כדתניא בתוספתא כו'. גם במשנה פ"ט מ"ח איתא להא ע"ש: