רש"ש על עבודה זרה סג:

רש"י ד"ה ולא משום מעשר. ונמצא זה מאכילן. כצ"ל:

רש"י ד"ה מי לא מישתעביד. דקא שרית להו לדבר"י כו'. לכאורה אי הוה מקשה אדידהו לא הוה צריך לאקדומי הא דרבא דהא אינהו בעצמם הוו יזפי. ולפמש"כ התוס' דבני ביתו הוו יזפי והוא היה פורע א"ש:

רש"י ד"ה מדין ערב. מההוא דינא כו'. כצ"ל:

תד"ה תני. דאינו אלא שלוחו של חנוני. לכאורה כיון דאשלד"ע הוא עושה איסור כשמאכילם שביעית אחר הביעור:

תד"ה אין (הא'). פי' המקשה ס"ל דחלה בזה"ז דאורייתא. אינני רואה הכרח לזה: