רש"ש על עבודה זרה ה.

גמרא ואם חטאו ציבור אומרים לו כלך כו'. הגרי"פ הגיה להו. לכו. ול"נ דא"צ כי ציבור הוא שם לקבוץ פרטים בל"י כמו עם וכן מצינו בפסחים (ט ב) תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ וכן בכל הסוגיא שם:

שם אבל יחיד (דלא אלימא זכותיה) אימא לא. הנך ג"ת אשר סבבתים ליתנייהו בע"י:

רש"י ד"ה דתן ואבירם. והכא במבקשי נפשו כתיב כו'. כצ"ל:

תד"ה אלא. וי"מ דמשמע ליה כו'. כצ"ל: