רש"ש על עבודה זרה ה:

גמרא דשכיחי מומין דפסלי כו'. מנחות (קא) בכורות (נג ב):

רש"י ד"ה עי"ט האחרון ש"ח מפני כו'. דתנן מי שלא חג כו'. קשה דהא הרמב"ם כ' בפ"ה מהל' חגיגה ה"ה דמצוה להקריב בראשון כו' וכל המאחר ה"ז מגונה ועליו נאמר נוגי ממועד כו' ועמש"כ במגילה (ה). ומעצרת די"ל נמי תשלומין כ"ז ל"ק על פרש"י די"ל דכיון דהם ימי מלאכה אין דרך לשהות בהם בירושלים וכולן מקריבין בראשון. ופסח נמי הואיל דקונה לצורך פסחו קודם יו"ט קונה ג"כ לצורך עולת ראייתו ושלמי חגיגתו. אבל קשה דבחג נמי צריך לקנות קודם יו"ט לשלמי שמחה דנוהגת כל ז' וי"ל:

גמרא האי מבעי' ליה למעוטי טרפה כו'. עד סוף הסוגיא. אנכי מסתפק אי מיעוטא דטרפה למסקנא הוא לפסול קרבן או לקיום העולם ולצוותא. ובדברי התוס' ומפרשיהם יש פנים לכאן ולכאן וליכא למישמע מינייהו. ונ"ל דלמ"ד טרפה אינה יולדת דמימעיט טרפה מן לחיות זרע ע"כ אתך אתא למעוטי טרפה אף לקרבן ויתורץ קושיית התוס' ד"ה והשתא. ולמ"ד דטרפה יולדת דל"ל אלא חד מיעוט דאתך אמרי' דלא אתא רק לפסול לקה"ע ולצוותא וכמש"כ התד"ה מנין לענין זקן וסריס. וא"ת איך ילפינן לדידיה מן מכל החי מחוסר אבר דלמא אתא למעוטי טרפה לקרבן דמסתבר יותר כמש"כ התד"ה אלא. עי' לשון התוס' בזבחים (קטז) ד"ה אבל ויתיישב לך. אולם עדיין קשה מאי פריך והשתא דנפ"ל מאתך לחיות זרע ל"ל. הא אצטריך תרי מיעוטי לטרפה כדאמרן. וי"ל ואכמ"ל: