רש"ש על עבודה זרה ד:

גמרא עמי זכר נא כו' עד הגלגל כו'. כצ"ל:

שם ואריב"ל כ"מ כו' באות ומעידות כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה בתלת שעי קמייתא. בשעת חרון. המ"א בסי' תקצ"א סק"ט הבין כוונתו דעל שעת זעמו קאמר ולכן העלה דבשעה א' וב' שרי דהא כ' התוס' דזעמו הוא בשעה ג'. אבל הש"א בתשובה ה' כתב דרש"י יכוון על חרון דמחמת הדין כדאמרי' לעיל (ב ב) מקמי דליפוש חרון אף. אך מה שהבין שם דעת התוס' בדברי רב יוסף שעל שעה ג' דוקא קאמר. ל"ד במחכ"ת דפשוט דציונם הוא על הא דאביי המוקדם. והראיה דבתר הכי ציינו על ש"מ הקדום ג"כ לדרב יוסף. וכבר נדפס זה בשמי בק"א שם:

רש"י ד"ה מוספי כה"ש. מתוך שהוא מתפלל מלכיות כו'. עי' מהרש"א. והמ"א שם פי' דקושיית דצפרא נמי הכוונה על דכל ימות השנה ע"ש. ואם נייחס דעת המאור בסוף ר"ה דמשורש הלכה כל התפלות דראש השנה בין דערבית בין דשחרית כו' תשע הן לרש"י ז"ל א"ש כפשטיה: