רש"ש על עבודה זרה מ.

גמרא פתוחות כולן מותרות. עי' פרש"י והר"ן כתב לדעת הרמב"ם דהטעם הוא דכמאן דמערבי בהדדי דמיין. והב"י הוסיף דאדם עשוי ליקח מזו וליתן בזו. ולשון הש"כ ליקח מזו ומזו ונראה דר"ל ומערבן יחד. ול"נ כוונת הר"ן ע"ד ששנינו בפ"ג דמע"ש מי"ב עד שלא גפן תורם מא' על הכל כו' וע"ש בפי' הרמב"ם. וציר דגים טמאים מדרבנן כמש"כ הרא"ש והר"ן הלכך הקילו בו:

שם מתלתא קראי שמ"ל. בערוך ערך קר הט"ו גורס קיראי ופי' אדונים כמו סך קירי לעיל (יא ב) [וזה נעלם מסה"ד באות שי"ן] :

שם תרוייהו מטילי ביצים כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ביצת השרץ. ונ"מ דאם ריקמה וניקבה מטמא כו'. צ"ע דבחולין פריך עלה ומסקינן לענין דאם ריקמה ואכלה כו' ע"ש:

תד"ה אמרת. לא ביש לי דאמרת כו'. כצ"ל: